אאא

פרק ב': אמש הבאנו את דברי עלון 'קדושת מירון' שבא להסביר ולנמק ש"ציונו של אדונינו רשב"י קדושתו כקודש הקדשים ממש וממלא מקום של בית המקדש".

עורך העלון, ברוך הכישרון, ציטט עשרות מקורות של חז"ל, ראשונים ובעיקר אחרונים, שבהם נשמעה הטענה שהר מירון וקבר רשב"י הינם "בית המקדש" ו"קודש הקודשים", ולכן מסקנתו שהדברים נאמרו כפשוטו ממש, והר מירון הוא הקודש הקודשים של ימינו.

אין עסקינו לדון אודות קביעתו הנחרצת שקדושת הר מירון כקודש הקדשים ממש, שכאמור הובאו מקורות תורנים של חז"ל, ראשונים ואחרונים לכך. ברם, יש לחקור האם הקדמונים זי"ע שצוטטו, האם התכוונו כפשוטו שאכן הר מירון הוא תחליף לבית המקדש, ומעמדו בימינו זהה לקודש הקודשים?.

ממבט ראשון נראה שהקדמונים שכתבו זאת, התכוונו כמליצה, כפי שבימינו מתבטאים בעצרות בחירות: 'לשכת הגזית', 'אורים ותומים', 'סנהדרין' על פסקו של מרן שר התורה להצביע למפלגת ג', שחלילה לחשוב כך ששר התורה הוא משמש כתחליף ל'לשכת הגזית', ו'סנהדרין' וכדומה. אלא מדובר ב'מטבע לשון' ומליצה לעודד את קהל הבוחרים לבחור את הפתק הנכון, ותו לא, וכך גם הקדמונים שהתבטאו על הר מירון שמוגדר כ'קודש קודשים'.

ברם, לפחות דוגמה אחת שציטט עלון 'קדושת מירון' אינה נכונה. בעלון הובא ציטוט מתוך הזוהר הקדוש: "כתיב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני אדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי", ומכך הסיק עורך העלון ש"אדונינו הרשב"י ממלא מקום של בית המקדש".

משפט זה ישנם מרבותינו שסברו שלא יתכן שנבע מפי רשב"י. רבנו היעב"ץ שלחם כל ימיו כנגד משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש וממשיכיו, ציטט את הקטע הנ"ל מהזוהר, וקבע שהוא חירוף וגידוף, ויש להוציאו מהספר כיון שהוא 'שיתוף', ולא יתכן שרשב"י יכריז על עצמו כ'אלוה'. ודברי נביאות כותב היעב"ץ שהוא חושש שלעתיד המינים עתידים להיתלות בקטע הנ"ל מהזוהר. (הובא בספר מטפחת סופרים).

דברי היעב''ץ התקיפים על הקטע מתוך הזוהר: ''מאן פני אדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי'' שלטענתו אין רשב''י כתב את משפט זה, כיון שהוא לא יכריז על עצמו כאלוה ומדובר בשיתוף. ספר מטפחת סופרים (אוצר החכמה)
דברי היעב"ץ התקיפים על הקטע מתוך הזוהר: "מאן פני אדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי" שלטענתו אין רשב"י כתב את משפט זה, כיון שהוא לא יכריז על עצמו כאלוה ומדובר בשיתוף. ספר מטפחת סופרים (אוצר החכמה)
הגדלה
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]