1:
״אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב״.
לפני כניסתם לארץ ישראל אוסף משה את כל הדור החדש העתידים לרשת אותה כדי לדרוש להם דברי מוסר ותוכחה, זאת השיחה הכי ארוכה ומשמעותית שנתן אי פעם לעם ישראל.
שיחה זאת מתחילה בא׳ בשבט ומסתיימת בז׳ באדר יום פטירת משה וזוהי משימתו האחרונה.
שיחה זו לוקחת שלושים וששה יום - כגימטריה ״אלה״.
חומש ״דברים״ נקרא בפי חז״ל גם ״משנה תורה״ היות ורבות ממצוות התורה שנכתבו קודם, חוזרות בספר זה עם תוספות ביאור ופרטים חדשים.
מלבד מצוות אלו, נוספו גם מצוות חדשות שאינן קשורות למדבר ותלויות רק בארץ ישראל.
בספר דברים ישנם דברי תוכחה ומוסר רבים שנועדו להכין את עם ישראל לקראת כניסתם לארץ.
הבסיס החשוב לדברים אלו הוא ההבנה שהצלחת כיבושם והמשך ישיבתם בארץ ישראל, תלויים בקיום התורה והמצוות ככתוב בתהילים ״ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו, בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו״.
2:
גם ובמיוחד בימים אלו, חשוב לדעת שהצלחתנו ושמירתנו תלויה אך ורק בלימוד ושמירת התורה.
אלו שמנסים לחבל באורח חייהם של לומדי התורה, להקשות על נשים צדקניות שעובדות קשה כדי שבעליהן יוכלו ללמוד באין מפריע, פוגעים גם בעצמם כי אם חס ושלום תרד השמירה הרוחנית שמגיעה בזכות לומדי התורה, כל עם ישראל יפגע, גם אלו שאינם דתיים.
רוצים לראות איך אמור לדבר יהודי אמיתי אפילו שאינו מהמגזר החרדי?
צפו פה בנאומו של דודי אמסלם (ליכוד) ותראו איזה חמימות ואהבה יש ליהודי היקר הזה ללומדי התורה, דודי היקר, שירבו כמותך.
3:
״אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב״
חלק מהמפרשים אומרים שמקומות אלו מציינים את המקום המדויק בו עמד משה בדברו אל עם ישראל.
רש״י הקדוש לעומת זאת מסביר שמשה מרמז לעם ישראל על המקומות הספציפיים בהם חטאו אבותיהם של דור נוכחי זה שעומד להכנס לארץ.
הדור הקודם לא זכה להכנס לארץ בגלל חטאיו במקומות המרומזים בפסוק זה.
ומה הן המקומות?
״במדבר״ - רימז להם משה על תלונות עם ישראל בהיותם במדבר, ״מי יתן מותנו ביד ה׳ בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב״.
״בערבה״ - רמז להם על חטאי בעל פעור כשהיו בשטים אשר בערבות מואב.
״מול סוף״ - על מה שאמרו בבואם לים סוף ״המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר״
ועל מה שאמרו כשבאו לצאת מים סוף ככתוב בתהילים ״וימרו על ים בים סוף״ שככה טענו עם ישראל, כשם שאנחנו יוצאים מצד זה, כך מצרים עולים מצד אחר״
״בין פארן ובין תפל ולבן״ - רש״י מביא את דברי ר׳ שמעון בר יוחאי שבדק בכל המקרא ולא מצא מקום שנקרא ״תופל״ ו״לבן״.
אלא כך צריך לפרש, שהוכיחם משה על שתפלו (תופל) על המן שעליו נאמר שהוא ״כזרע גד לבן״, ועליו תפלו (העלילו דברי שקר) ״ונפשנו קצה בלחם הקלוקל״.
ומהו ״בין פארן״? - הוכיחם על מה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה.
״וחצרות״ - הוכיחם משה על מעשיהם במחלוקת קרח ועדתו נגד משה ואהרון בהיותם חונים סמוך לחצרות.
ועוד פרוש מביא רש״י, ש״חצרות״ - מוכיח אותם שלא למדו ממעשה מרים שלקתה בצרעת על הלשון הרע, ואמרו ״וידבר העם באלוקים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר״.
״ודי זהב״ - הוכיחם משה על חטא העגל שעשו מחמת רוב הזהב שהיה להם ככתוב ״ויתרפקו כל העם את נזמי הזהב .. ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל..״.
ריבוי השפע שהיה להם גרם להם לחטוא בחטא העגל כמו שנאמר ב״הושע״ ״וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל״.
4:
לכאורה תמוה לפי דברי רש״י, מדוע מזכיר משה את ״די זהב״ אחרון ברשימה, הרי מעשה העגל היה הרבה לפני, בין המקומות הראשונים שציין משה, ומדוע מונה את ״די זהב אחרון״?
וכך שמעתי באחד מהשיעורים המופלאים של הדרשן ר׳ ברוך רוזנבלום.
למקום האחרון ״חצרות ודי זהב״ יש קשר ישיר למעשה העגל.
כתוב שבמעשה העגל ניסה אהרון לסנגר על עם ישראל באמרו למשה שבני ישראל לא התכוונו לעבודה זרה, אלא בגלל שראו את מיטתו של משה מרחפת באוויר והבינו שהוא כבר לא יחזור אליהם, בסך הכל חיפשו מישהו שיחליף את משה, סוג של קשר אחר במקומו, ולמה עגל? כי ראו את אחד מרגלי כסא הכבוד שעשוי כשור.
ומה היתה הראיה שזאת לא היתה עבודה זרה, כי מייד שירד משה נתנו לו עם ישראל לשבור את העגל, ואם היתה זו עבודה זרה, לכאורה לא היו נותנים לו למשה להשמידה.
וכך טען אהרון, שאם הם היו בטוחים שמשה יחזור, בוודאי לא היו עושים את העגל.
טענה זאת היתה יכולה להיות נכונה אילולא מה שקרה בחצרות עם מעשה קרח ועדתו.
עדת קרח באה בטענה שהם לא צריכים את משה בטענה ש ״כל העדה כולם קדושים..״.
מעשה זה הוכיח למפרע שלא נכונה היתה הסנגוריה של אהרון, וסיבת העגל לא היתה היעדרותו של משה.
זאת הסיבה שמונים את ״די זהב״ בסוף, מייד אחרי ״חצרות״.
5:
״אלה הדברים אשר דיבר משה..״
ה״אור החיים״ הקדוש שוב מביא פה את הכלל שכל מקום שנאמר ״אלה״ - פסל את הראשונים, דהיינו שדברים אלה הם לא כדברים הכתובים לפני.
וכל מקום שנאמר ״ואלה״ - מוסיף על הראשונים, דהיינו שדברים אלה הם כהמשך למה שכתוב לפני ובאותו עניין.
נשאלת השאלה, אלו דברים הכתובים לפני בא פה הכתוב לפסול? מה בדברים אלו לא כמו מה שכתוב לפני?
מסביר ה״אור החיים״ הקדוש שהפסוק הזה שהוא הראשון בחומש דברים, מתחיל עניין שלא היה אותו בחומשים הקודמים.
״אלה הדברים״ הכתובים מכאן ועד סוף החומש, כל התוכחות ודברי המוסר ואפילו הקללות שבפרשת ״כי תבוא״, כולם נאמרו ממשה עצמו ולא דברים שהקב״ה אמר לו להגיד.
גם את דברי המצוות שחזר עליהן פה משה שוב, נאמרו מדעתו.
היה חשש שיטעו בני ישראל ויאמרו שכשם שאת הדברים הכתובים פה בספר ״דברים״ אמר משה מעצמו, כך גם כל שאר הדברים שאמר בשאר ארבעת החומשים הקודמים אמרם מעצמו, לכן כתבה התורה ״אלה״, כדי להתחיל עניין חדש ולאמר שרק את אלה אמר משה מדעתו בלבד ולא את אלו הכתובים לפני, שם אפילו פסיק אחד לא נאמר על דעתו בלבד אלא מפי הקב״ה.
סופ״ש מקסים לכולם
עמירן דביר (דבורקין) הלוי