אאא

1:

״ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא לאמר״.

משה מתחנן לקב״ה שיכניס אותו לארץ ישראל.

רש״י הקדוש מסביר שלשון ״חינון״ היא מתנת חינם.

מרוב ענוונותו, לא ביקש משה להכנס לישראל בגלל זכויותיו, אלא ביקש זאת כמתנת חינם שאינה קשורה לזכויות, כך היא דרכם של צדיקים.

מהיכן ידע משה מידה זו?

הקב״ה עצמו למדו לאחר חטא העגל, שפעמים הוא מחליט לרחם אף על מי שאינו ראוי, ונותן לו זאת במתנת חינם, כמו שנאמר ״וחנותי את אשר אחון״, כאשר אחליט לחון מישהו לפנים משורת הדין, אעשה זאת במתנת חינם.

זה בדיוק מה שמבקש כעת משה מהקב״ה, להכנס לארץ ישראל במתנת חינם.

אברבנאל והמלבי״ם מסבירים אחרת מרש״י.

משה פונה לקב״ה וטוען, הרי אתה אמרת לי ״לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ״ (במדבר כ׳ יב).

לא נאמר ״לא תבואו אל הארץ״ שאז היה במשמע שאסור לנו לבוא, אלא ״לא תביאו״ נאמר, שמשמעותו שאסור לנו להנהיג את עם ישראל בארץ ישראל, ועכשיו, אחרי שכבר מיניתי את יהושע למנהיג, אולי אוכל להכנס כאחד מן העם ולא כמנהיג.

אבל הקב״ה מסרב למשה, ודורש ממנו לחדול מלהתפלל על נושא זה.

״ויתעבר בי ה׳ למענכם ולא שמע אלי..״, זוהי אחת מהתוכחות שמוכיח משה את בני ישראל.

אתם האשמים שלא אזכה להכנס לארץ.

בגלל תלונותיכם וריבכם על אודות המים, זה מה שגרם לי להכות את הסלע במקום לדבר אליו, ככתוב בתהילים (קו, לב) ״ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם״.

2:

״ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא״.

על איזה עת מדובר? המפרשים מסבירים שהיה זה בט״ו באב כשהתחיל משה להתחנן ולהתפלל חמש מאות וחמש עשרה תפילות.

מה הביא את משה להתחיל להתפלל דווקא בט״ו באב, ומדוע דווקא חמש מאות וחמש עשרה תפילות?

כתוב שכשהגיע ט׳ באב בתקופת המדבר, היו חופרים בני ישראל קברים לעצמם ונכנסים לשם.

כשהגיע הבוקר הכריז משה ״הבדלו חיים מהמתים״ ומי שזכה להתעורר יצא מהקבר.

כל שנה היו מתים בט׳ באב חמישה עשר אלף מבני ישראל.

הנותרים היו נוהגים כך גם בשנה שלאחר מכן, וכך כל שנה עד שנכנסו לארץ, כהבטחתו של הקב״ה שכל דור המדבר ימותו ולא יזכו להכנס לארץ ישראל.

בשנה האחרונה לפני כניסתם לארץ ישראל נשארו חמישה עשר אלף איש מאותם אלה שנגזר עליהם למות.
כבכל שנה כשהגיע ט׳ באב, כרו לעצמם קבר ונכנסו לתוכו.

למחרת כשהופתעו לראות שהם עדיין בחיים, חשבו שטעו בתאריך ועדיין לא הגיע ט׳ באב, לכן הם נכנסו בלילה שוב לקברים.

למחרת שוב הופתעו לראות שהם בחיים, ובאותו לילה שוב נכנסו.

כשהגיע ט״ו באב וראו את הירח במלואו הבינו שט׳ באב כבר עבר וכנראה שמחל להם הקב״ה לפנים משורת הדין.

זהו אחד מהסיבות שחוגגים את ט״ו באב כיום שמח וחשוב במיוחד.

כשראה משה שהחמישה עשר אלף אחרונים לא מתו בזכות התפילות שלהם, ניסה גם הוא להתפלל כדי להיכנס לארץ.
אם כן, תפילתו הראשונה בעניין זה היתה בט״ו באב.

3:

חז״ל עושים חשבון שמט״ו באב ועד ז׳ באדר יום פטירתו, התפלל משה בדיוק חמש מאות וחמש עשרה תפילות, וכך הוא החשבון.

אם ניקח את מספר החודשים מט״ו באב ועד ז׳ אדר, שבעה חודשים, שארבעה מהם מלאים וארבעה חסרים
יוצא מאתיים ימים, כפול שלוש תפילות יוצא שש מאות תפילות.

נחסיר מזה עשרים ושמונה שבתות שבהם אסור להתפלל לצורך היחיד אלא רק לצורכם של רבים, ואם כן משה לא יכל להתפלל על עצמו בתפילות של שבת, יוצא שצריך להחסיר שמונים וארבע תפילות מתוך השש מאות.

אחרי שנחסיר עוד תפילה אחת של ערבית של ט״ו באב, ככתוב שהדיבור לא היה מתייחד עם משה בלילה אלא ביום, אם כן נשארנו בדיוק בחמש מאות וחמש עשרה תפילות.

אמר לו הקב״ה שיפסיק מייד להתפלל, שעליו לקבל את הגזירה, לעלות על ההר, משם יראה את כל ארץ ישראל ושם ימות מיתת נשיקה, מיתה השמורה לצדיקים.

4:

שמעתי מהדרשן הרב ברוך רוזנבלום סיפור נפלא ביותר.

כתוב במדרש, שכשהיה ירמיהו הנביא נער, היה מטייל יחד עם נבוכדנאצר שהיה באותם ימים עני ונבזה.

אמר נבוכדנאצר לירמיהו, מי יתן והייתי מלך על כל העולם כולו.

וכשאהיה מלך על כל העולם, אבוא על ירושלים, אשרוף אותה ואהרוג את כל יושביה.

לאחר מכן אשרוף גם את בית המקדש, ומי שישאר חי אוליך אותו בשבי.

ראה ירמיהו הנביא ברוח קודשו שהשעה של נבוכדנאצר משחקת לו וכידוע שירמיהו היה מקודש להיות נביא כבר מבטן אמו ככתוב ״מרחם אמך הקדשתיך״.

כשהבין ירמיהו שהחלום של נבוכדנאצר אכן עומד להתגשם, ביקש ממנו שיתן לו את ירושלים, אך נבוכדנאצר סירב.
ביקש ממנו תן לי את בית המקדש, אמר לו לא.

אמר לו תן לי תינוקות של בית רבן, אמר לו לא.

אמר לו ירמיהו, נבוכדנאצר, הרי בכל זאת חברים אנחנו וראוי הדבר שאקבל משהו, מה תיתן לי?

אמר לו, ביום שאשרוף את בית המקדש, מה שתצליח להציל מהצהריים, הרי הוא שלך.

כתוב במדרש שבאותו יום שנשרף בית המקדש היה ירמיהו בענתות, הקב״ה שלח אותו לקנות את השדה של חנמאל דודו.

כשחזר לירושלים היא כבר נשרפה ולא הצליח להציל ממנה כלום, על זה קונן ירמיהו ״אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צלילי ערב״.

שואל בעל הספר ״המור שבתורה״, איך יכול להיות שנער עני ונבזה חולם על כאלו דברים, למלוך על כל העולם, לשרוף את ירושלים, להרוג את תושביה ולשרוף את בית המקדש, הזהו חלום הגיוני לנער?? מה פתאום שבחור צעיר יחלום כל כך בגדול?

ר׳ חיים ויטל מביא פסוק שמוזכר פעמיים בספר ״ירמיהו״:

״אנוכי נתתי את כל הארצות האלה בידי מלך בבל עבדי״

מאד תמוה הדבר שהקב״ה קורא לנבוכדנאצר ״עבדי״.

הרי כינוי חשוב זה נאמר על אברהם אבינו, משה רבנו, כלב, דוד המלך, איוב, יעקב, והמשיח שיבוא בקרוב.

איך יכול להיות שהקב״ה משווה את נבוכדנאצר לצדיקים הללו וקורא לו ״עבדי״??

עונה ר׳ חיים ויטל, כתוב במלאכי א׳ (פרק י׳ פסוק י״ג)

״והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה״

שואל המדרש מה הפירוש ״כל חפצה״

ומסביר שמלכת שבא ביקשה משלמה המלך שיתחתן איתה.

שלמה המלך סירב בטענה שהיא גויה, מה עשתה מלכת שבא? התגיירה בשבילו.

מחתונה זו נולדה בת, ולבת זו נולד נבוכדנאצר.

אם כן יוצא שנבוכדנאצר הוא נכד של שלמה ומלכת שבא.

(לאחר שנולדה הבת חזרה מלכת שבא להיות גויה וחזרה גם למקומה)

על זה אומר השל״ה הקדוש במסכת תענית, כמו שכתוב אצל דוד ״הנני מקים לך רעה מתוך ביתך״ ומי זה היה? אבשלום שבגד בדוד אביו, כך קרה גם אצל שלמה המלך שקמה לו רעה מתוך ביתו, ומיהו? נבוכדנצר.

אומר ה״בן יהוידע״ שעל זה נאמר ״מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו״, שלמה המלך בנה את בית המקדש, ונכדו שרף את בית המקדש.

לפי זה מתרץ הספר ״המאור שבתורה״ שעכשיו מובן החלום של נבוכדנאצר, הנער העני והנבזה.

לנבוכדנאצר יש גנים של מלכות, הוא נכדם של שלמה המלך ומלכת שבא, ונער כזה שדם מלכותי זורם בעורקיו, אכן הגיוני שיחלום להיות מלך של כל העולם.

עכשיו נשאר להסביר עוד נקודה מעניינת, מה פתאום מסתובב ירמיהו הנביא עם נבוכדנצאר, מה הקשר בינהם?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

החיד״א אומר דבר נפלא, שנשמתו של שלמה המלך התגלגלה בירמיהו הנביא, יוצא שירמיהו ונבוכדמאצר הם בעצם שלמה המלך ונכדו, זאת הסיבה שקישרה בינהם וגרמה להם להתחברות טבעית.

5.

ברצוני לפנות לבחורי הישיבות המתוקים והאהובים.

לצערנו ישנם מקרים רבים של חילוצים של בחורים שנמצאים בסכנה או שנפצעו חלילה.

אנא מכם כשאתם יוצאים לטיולים, שמרו על עצמכם טוב טוב ותחשבו פעמיים לפני שאתם נכנסים למקום מאתגר או מסוכן.

ישנם מקומות מסוכנים שמועדים לפורענות ועדיף לבחור במקומות הפחות מסוכנים.

כתוב ״וקווי ה׳ יחליפו כח״.. לא תחבושות (-;


שבת שלום לכולם
עמירן דביר (דבורקין) הלוי