אאא

איך לא להיות שעיר לעזאזל?

 אומרים 'לא' - לריסוק איברים!

ראש השנה חלף עבר, שמענו שופר וצעקנו 'המלך'.

האור נדלק בנשמה, ומה עושים הלאה?

הגוף והנפש – עדיין כבויים... איך נעלה בהר בלי 'ריסוק איברים'?

איך לא להיות שעיר לעזאזל?

בן מלך - אומר לא! לריסוק איברים!

מדריך לעליה וטיפוס ב'הר' ה' - בלי להתרסק!

# מה השעירים לא יודעים: שני שעירים מאוד דומים, מובאים לפתח אוהל מועד, ו'תיבת הגורלות' תכריע, מי - יעלה קורבן, ומי - ישלח לעזאזל.

# 'שופוני' - איזה גאוה איזה כבוד: הכהן לוקח שעיר אחד, ושולף גורל מהתיבה ומטיל עליו. סומך עליו את שתי ידיו ומתוודה, קהל רב מרוגש נמצא באותו מעמד, וכולם כורעים משתחווים - ונופלים על פניהם.

השעיר 'מנופח' מכבוד וגאוה, הוא - ממש ב'אורות', וחושב לעצמו: וואוו, לאיזה כבוד זכיתי? כל הכבוד הזה בשבילי!

# איזה תענוג – אני מרכז הענינים: הכהן הגדול לוקח את השעיר, ורבבות ישראל שעוקבים במתח... והשעיר, צריך לעבוד קשה על מידת הגאווה, ובצורה סימלית - משפיל עיניו, ומתוך רחמנות הוא מציץ בזהירות לשעיר השני שנותר אחור, חסר תשומת לב - וללא 'כבוד'.

# כל הכבוד מגיע לי, והוא - 'נשחט': כשהשעיר רואה את חברו מובל לשחיטה, ליבו קצת מרחם עליו, הוא יעלה לקורבן על המזבח, ואני – אין כמוני!

# לעלות מעלה מעלה - ולהרגיש בעננים: קבוצת כהנים ביחד עם נכבדי העידה, מלווה את השעיר למדבר, ועוברים מסוכה לסוכה, איזה הרגשה נהדרת - איזה גישמאק!

ככל שהשעיר עולה בהר, הוא מתחיל להתרומם, להתעלות ולהתקדש, מרגיש יותר יותר ב'עננים'...

# סוף הכבוד – טרגדיה נוראית:  כשהשעיר מגיע גבוה מעל גבוה, פתאום, משהו דוחף אותו מאחור, והוא מוצא את עצמו מתגלגל ומתגלגל מראש ההר, וכבר - לא מרגיש כלום! רק מפורק איברים איברים...

# לא להיות שעיר לעזאזל! השעיר הגיע לפסגה - יותר מידי מהר!

לעלות בעבודת ה' במהירות ה'בזק' - בקפיצות ודילוגים, זהו מתכון בדוק ומנוסה – להתרסקות בטוחה! וכל הגוף נעשה – איברים איברים! (עפ"י הגרש"ר הירש).

# איך עולים בהר ה' - בלי להתרסק? בר"ה התעוררנו, אבל, מה עושים עם זה עכשיו? איך מתקדמים בעבודת ה' – עפ"י דרגתי?

# הגוף והנשמה - חיים בהרמוניה: חייב שיתוף פעולה בהרמוניה בין הגוף נפש ונשמה, ללא זה – אין סיכוי שנצליח לשנות משהו בחיים!

הנשמה אוהבת להמריא לשחקים, והנפש שאוהבת את תענוגי העולם הזה - נשארת מאחור. אי אפשר להמריא אל על, אם אין אישור ממגדל הפיקוח, ותוך תאום בין כל ה'מחוגים', זה מתכון - ל'ריסוק איברים'...

אתה צריך אישור מ'מגדל הפיקוח': בר"ה המלכנו את המלך, קיבלנו  'מוחין' חדשים, לקחנו 'קבלה טובה' ורצוננו היה קצת להתחזק, עכשיו מגדל הפיקוח, שהוא - הלב צריך לתת אישור, בלי אישור – אי אפשר לעבור לפעול בחלק המעשי!

# חתימת 'חוזה' - בהרמוניה מושלמת: "בפיך ובלבבך לעשותו" – כך מתרוממים: הפה – כח הדיבור, הלב – מחשבת הלב, העשיה – החלק המעשי, צריכים: לחתום 'חוזה' עבודה על שיתוף פעולה.

רק כך ניתן נתקדם משנה שעברה, אין דרך אחרת...

# ה'אלוקות' שבך - מתגלה בימים אלו: פתאום אתה מגלה, שאתה  - לא באמת רחוק! הקב"ה רק רוצה שתשוב ל'חלק' האלוקי שבך, הוא רוצה: לחבר אותך למקור - הכח והעוצמה, לאור האלוקי שבך!

וזה: "שובה ישראל עד ה' אלקיך" – "עד האלוקות שלך" ימים אלו, הם 'רגע מכונן' שיאיר בך את אורך האלוקי - אל תפספס! (עפ"י ה'בית אהרן').

# תגיד לא – לריסוק איברים: עשיית תשובה חייבת להתבטא – בשינוי מעשים, אבל, בבקשה בלי 'ריסוק איברים' – תקבל על עצמך, רק דבר  שאתה באמת מסוגל לעמוד בו!

# ה'קבלה' צריכה להגיע ממקום פנימי אמיתי, רבי נחמן אומר:

אסור לקחת לאדם את הבחירה! יבחר בזה או בזה – הבחירה בידו!

אף אחד לא יכול להחליט עבורך במה להתחזק - רק אתה עצמך!

מתוך רצון פנימי אמיתי, בהתאם - למצבך הרוחני.

# הגוף והנשמה – יריבות זו לזו: קיימת מלחמה מתמדת בין הגוף לנשמה, אם לא תכיר בכך, תתרסק שוב ושוב.

ושאיפות מידי גבוהות גורמות בניהם - מתחים מיותרים! ובסוף קצר חשמלי!

# הגוף רוצה להנות עכשיו ומיד: אל תשלה את עצמך, הגוף ישאר תמיד חומר עכור, שרוצה סיפוק והנאה רגעים – עכשיו ומיד! וכמה שיותר!

והנשמה היא טהורה ואלוקית - 'אין סופית'!

היא רק רוצה להתחבר למקור.

והפער בין השנים כל כך גדול, שחיבור ללא הרמוניה, מביא:

לעצבות ויאוש, או – ריסוק איברים!

# 'חוזה' חתום בין הגוף לנשמה: בחן את עצמך:

האם יש בקבלה שלקחת על עצמך קצת אתגר, אבל, הקבלה מתאימה לדרגתך הרוחנית?

האם אתה מרגיש תענוג אחרי מימוש הקבלה?

'אלוף' – בוא לחגוג את הניצחון: אם ענית בחיוב – עמדת באתגר!

אתה יכול להתחיל 'לחגוג' את ההצלחה – ניצחת ובגדול!

ומי שמנצח, מקבל 'תאבון' להתקדם - לניצחון הבא, מגיע לך - צל"ש!

# יש לך 'שומר' ראש צמוד – השכינה הקדושה: אתה בן מלך, כזה נולדת, וכזה – תמות! ואתה חייב לזכור כל ימי חייך:

"ישראל שחטא – אף על פי שחטא – ישראל הוא"!

החטא, לא משנה את מהותך! ולכן:

אין שום 'יאוש' בעולם מעבודת ה'!

עד כדי כך, שכתוב: "השוכן איתם בתוך טומאתם" - גם שם השכינה מלווה אותך, כדי למשוך אותך משם בחבל... שלא תשקע שם בבוץ!

לפעמים אתה לא רואה אותה, כי היא בהסתרה.

# יתכן הסתרה, אבל – השכינה לעולם לא עוזבת אותך:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"ואנוכי הסתר פנים" השכינה תמיד – נמצאת איתך! וזה:

"אפילו בהסתרה שבתוך הסתרה, בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך"!

הייתה ותהיה – מרכבה לשכינה, אנא, תן לה לשרות עליך:

"מי יעלה בהר ה'" – אתה ואני, וכל אחד שקרא עד כה! (תענית י"א).

# הנשמה לך והגוף פועלך: הקב"ה רוצה שנעבוד אותו מתוך שמחה ותענוג, שהלב ישמח להתחבר אליו, כי לא ניתן לקיים מצוות בלי לעמוד בהתחייבות שחתמת 'בחוזה השלום' שבין הגוף לנשמה, ועל זה מתפללים:

"הנשמה לך והגוף פועלך – חוסה על עמלך"!

מציץ בעל הבירה כאומר: "אהבתי אתכם - אמר ה'"!

ואתה עונה למלכו של עולם:

"אני לדודי – ועלי תשוקתו" שנזכה, אמן!