אאא

דף ב

*ראשי השנים בפרקין.

א.     ראשי השנים בפרקין, מנין ולמאי הלכתא 1. דף ב, באחד בניסן: ר''ה למלכי ישראל מהא דמלכות שלמה הוקשה ליציאת מצרים, ואמרינן דאם הומלך בכ''ט אדר למחרת מונין לו שנה שניה. וקמ''ל דיום אחד בשנה חשוב שנה בין בתחילת השנה ובין בסופה, ולא אזלינן בתר הזמן שנמנו להמליכו אפילו במלך בן מלך, וכן שייך למנות שנה אחת לשני מלכים. 2. השנים ליציאת מצרים נמנים מניסן, וילפינן להו"א דכתיב שאהרן מת באב בשנת הארבעים ליצ''מ ומשה דיבר לעמ"י בר''ח שבט בשנת הארבעים ליצ''מ ואז כבר מת אהרן שנאמר אחרי הכותו את סיחון שבא בגלל ששמע שמת אהרן ומקשינן נימא ר''ה באייר סיון תמוז אב ואדר, ולמסקנא שנאמר ויחל לבנות בחודש השני בשני וזהו שני לירח שמונין בו למלכותו דומיא דשני קמא. 3. דף ג, למלכי אומות העולם מונים מתשרי וילפינן מארתחשסתא שהדברים שאמר חנני לנחמיה בכסלו אמרן נחמיה למלך בניסן ושניהם היו בשנת עשרים למלך דילפינן בגז''ש שנת עשרים. 4. דף ד, רגלים בניסן והיינו בפסח לענין בל תאחר וכר''ש דבעינן שלש רגלים כסדרן וחג המצות תחילה, ונפ''מ לחייבי: דמים ערכין חרמים הקדישות, חטאות אשמות עולות שלמים, בכור מעשר ושלמי פסח, צדקות תרומות ומעשרות, לקט שכחה ופאה. 5. דף ז, לחדשים להו"א שנאמר החודש הזה לכם ראש חדשים ונאמר שמור את חודש האביב ודחי דשייכא באדר, או שהחודש השביעי הוא תשרי שיש בו אסיפה ודחי דשייכא באלול, ולמסקנא מדברי קבלה. ולא קאמרי מקרא בחדש הראשון הוא חודש ניסן דדלמא זהו ראשון למילתיה, ולא הובא במשנתינו דמיירי בשנים ולא בחדשים. 6. עיבורין, להו''א לעיין בעיבור שנה ונדחה דרק מר''ה ולמסקנא להפסקת עיבורין, ומייתי פלוגתא האם אין לעבר לאחר הפורים משום שיזלזלו או שיודעים דתלי בחושבנא, ותנא דמתני' בהפסקה לא קמיירי. 7. תרומת שקלים, דמצוה להביא מתרומה חדשה שנאמר חדש בחדשו לחדשי השנה בגז''ש שנה שיש עמה חדשים מהחודש הזה, ולתנא דידן לא פסיקא ליה כיון שאם הביא יצא. 8. פליגי בשכירות בתים במשכיר בית לשנה כיון שבסתמא אדם שוכר לכל ימות הגשמים ולא פחות מחודש, ולאידך אף בניסן שכיחי קיטרי. 9. מעשר בהמה לר''מ באחד באלול ולר''א ור''ש באחד בתשרי, ופלוגתייהו להו''א בקרא לבשו כרים הצאן דלר''מ הוי באדר בזמן שעמקים יעטפו בר ואז יולדות באב ור''ה שלהן אחד באלול ולר''א בניסן שאז יתרועעו אף ישירו ונדחה דהו''ל לקרא למימר איפכא, ולמסקנא שנאמר עשר תעשר להקיש מעשר בהמה לדגן לר''מ דסמוך לגמרו עישורו ולר''א שר''ה תשרי. 10. ט''ז ניסן ר''ה לעומר. 11. ששה בסיון ר''ה לשתי הלחם, ואמרינן דתנן במשנתינו רק מה שחל מבערב וכן רגלים דצריך להביא מבערב ויובלות אתי כרי''ש בריב''ב דחייל מר''ה, או דנמנו במשנה מה שלא תלוי במעשה ורגלים ממילא חיילי ויובלות כרי''ש בריב''ב. 12. דף ח, אחד בתשרי הוי ר"ה לגבי: שָׂנים וזהו למלכי אוה''ע או לתקופה ולרנב''י לדין דכתיב מראשית השנה עד אחרית שנה וזהו תשרי שנאמר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא ואז משפט לאלוקי יעקב. 13. לשמיטין דכתיב בשנה השביעית ואתי בגז''ש מראשית השנה שאין עמה חדשים. 14. ליובלות כרי''ש בריב''ב שחל מר''ה שנאמר וקדשתם את שנת החמשים. 15. דף ט, לנטיעה דכתיב שלש שנים ערלים ובשנה הרביעית בגז''ש מראשית השנה. 16. דף יב, לירקות זהו מעשר ירק דאזלינן בתר לקיטה ואם ליקט בערב ר''ה וחזר וליקט לאחר השקיעה א''א לעשר ממנו דהוי מן החדש על הישן ונקט ירקות דיש שגרנם משיאגד ויש במילוי הכלי. 17. מעשרות וכולל מעשר דגן ומעשר בהמה, ואמרינן דבשנה השלישית נוהג רק מעשר עני ולא מעשר שני שנאמר בה שנת המעשר אבל מעשר ראשון אינו בטל דהוקש לנחלה שאין לה הפסק או שנאמר ובא הלוי דבכל זמן שבא יש ליתן לו. 18. המודר הנאה מחבירו לשנה זו שאפילו עמד בכ''ט אלול כיון שהגיע אחד בתשרי מותר כיון דנתכון להצטער, אינו ניסן כיון דאזלינן בתר לשון בנ''א, אבל אם אמר לשנה עליו למנות י''ב חודש מיום ליום. 19. דף יד, ר''ה לאילן לב''ש באחד בשבט ולב''ה בט''ו בשבט הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ולא מתחשבים בתקופה, ומייתי דר''ע ליקט אתרוג בר''ח שבט ועישרו שני עישורים כב''ש וב''ה דאיסתפק ליה גמריה, ולל''ב היה אחר ט''ו בשבט והסתפק במח' ר''ג ורבי יהושע אי אזלינן באתרוג בתר חנטה כאילן אי בתר לקיטה כירק.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.     ראשי שנים בפירקין, מנין ולמאי הלכתא (19)

 

לפרטים תגובות והערות: [email protected]