אאא

החנוכיות של האדמו"רים - ששווים מוערך במאות אלפי דולרים, ואשר חלקן אף עברו בירושות במשך עשרות ואף מאות שנים, מהווים חלק בלתי נפרד ממעמדי ההדלקות של האדמו"רים בחצרות הקודש.

'כיכר השבת' עם סיקור מיוחד - השני במספר, על החנוכיות של האדמו"רים בחצרות הקודש.

באבוב

בחצר הקודש באבוב מדליק הרבי על חנוכיה שקיבל מאביו הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זיע"א לרגל היכנסו לעול מצוות. את מעמד ההדלקה עורך הרבי מידי ערב לאחר הכנת הפתילות, ולאחר מכן נוהג הרבי לערוך את שולחנו, במהלכו נוהגים כולם לשתות מי דבש.

מדי שנה, באחד מלילות החג, נוהג הרבי להראות לציבור החסידים את כתבי היד העתיקים של זקנו הרה"ק מדז'יקוב זיע"א, ובליל שמיני של חנוכה עורך הרבי את מנהג ה'דריידל שפיל' (משחק סביבון), לצד התפילות בחצר באבוב שם מקובל שהרבי עובר לפני התיבה מידי יום לאמירת 'הלל'.

הרבי מבאבוב בהדלקת נר חנוכה (דוד כהן)
הרבי מבאבוב בהדלקת נר חנוכה (דוד כהן)

ויז'ניץ (מרכז)

החנוכיה של האדמו"ר מויז'ניץ שימשה את אביו האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל בעת היותו אב"ד ור"מ בקרית חסידי ויז'ניץ בבני ברק.

עם עלותו לכס האדמו"רות בשנת תשל"ב, מסר הרבי את המנורה לבנו, ולאחר הסתלקותו בשנת תשע"ב, מימן הנגיד ר' מאיר דוד טאבק את חידוש ושיפוץ החנוכיה שבסיסה מורכבת מהחנוכיה העתיקה, וחלקה העליון מפואר ברוב פאר.

הרבי מויז'ניץ בהדלקת נר חנוכה (יהושע פרוכטר)
הרבי מויז'ניץ בהדלקת נר חנוכה (יהושע פרוכטר)

מכנובקא בעלזא

הרבי ממכנובקא בעלזא מדליק נרות חנוכה באמצעות חנוכיה שקיבל מחמיו לרגל נישואיו, אך באמתחתו יש לרבי חנוכיה יקרה ועתיקה שהועתקה במדויק מהחנוכיה של האדמו"ר הרה"צ רבי יוסף מאיר ממכנובקא זיע"א, אשר ביקש בחייו מצורף שיעשה לו חנוכיה עם צורות של מלאכים, וכאשר שאל אותו הצורף כיצד נראים מלאכים, ענה לו הרבי שיגיע למחרת היום ואכן למחרת הגיע הצורף ובמעשי ידיו הכין חנוכיה עם הדמויות שראה את הרבי.

בקרב החסידים מספרים כי במהלך המלחמה החנוכיה הוחבאה ביער במקום מסתור והרבי זיע"א התבטא כי ימצאו אותה שוב רק אחרי שהמשיח יבוא, ולמרות רישום של מפה מדויקת, החנוכיה לא נמצאה עד היום.

החסידים מציינים כי הסיבה המרכזית שהאדמו"ר לא מדליק בדגם של החנוכיה שהועתקה, הינה בגלל שהקנים שלה קטנים מאד ומספיקים ל-45 דקות דליקה בלבד, וגם כי היא עשויה כמין קיר כמנהג בית רוז'ין, ויז'ניץ ועוד, ולא כמנהג בעלזא להלדיק חנוכיה בצורת מנורה ממש.

הרבי ממכנובקא בעלזא בהדלקת נרות חנוכה (בעריש פילמר)
הרבי ממכנובקא בעלזא בהדלקת נרות חנוכה (בעריש פילמר)
הגדלה

סלונים

בחצר הקודש סלונים ישנה חנוכיה עתיקה והיסטורית מאד שהחלה דרכה בחייו של האדמו"ר הרה"ק בעל ה'ברכת אברהם' זיע"א שנבנתה באמצעות יציקת מטבעות שמירה שקיבל סבו של הרבי מאת הרה"ק מקאליסק, תלמידו של המגיד ממעזריטש.

לאחר הסתלקותו של האדמו"ר בעל ה'ברכת אברהם' עברה החנוכיה לאדמו"ר בעל ה'נתיבות שלום' שהיה מדליק בה בביתו, וכיום היא נמצאת אצל האדמו"ר הנוכחי מסלונים.

מודז'יץ

בחצר הקודש מודז'יץ מדליק הרבי מנורה של זקינו הרה"ק בעל ה'אמרי שאול' זיע"א. מי שקנה את החנוכיה המעוטרת בשני לוחות ואריות, הוא חתנו הגה"ח ר' אברהם שנקר זצ"ל, ומאז החנוכיה עברה בירושה אצל אדמו"רי שושלת מודז'יץ, בעל ה'אמרי אש', בעל ה'נחלת דן' זיע"א.

במודז'יץ נהוג שהחסידים אינם רואים את ההדלקה של הרבי, ולצורך כך עומדים בני משפחתו של האדמו"ר סביבו בעת ההדלקה כדי להסתיר מעיני החסידים.

 ( חצר הקודש מודז'יץ)
(צילום: חצר הקודש מודז'יץ)

ביאלה

בחצר הקודש ביאלה מדליק האדמו"ר את החנוכיה ששימשה את הרבי בעל ה'חלקת יהושע זצוק"ל, ולאחר ההדלקה נוהג הרבי לשאת מידי יום 'פשעטל' מיוחד בעניין נס חנוכה.

בנוסף נוהג הרבי לכנס את מאות ילדי החסידות לכנס מיוחד במהלכו הוא נושא דברים ומחלק 'מעות חנוכה'

נדבורנה ביתר

האדמו"ר מנדבורנה ביתר קיבל את המנורה מאביו בעל ה'באר יעקב' מנדבורנה זצוק"ל, בהיותו בן 14. הרבי נוהג להשתמש בשמן שמעורב בו שיריים מהחנוכיה של ראש השושלת לבית נדבורנה הרה"ק ר' מרדכל'ה מנדבורנה זיע"א.

הרבי נוהג להדליק את החנוכיה גם ביום לאחר תפילת שחרית, ובליל ההדלקה מדליק האדמו"ר עוד חמש נרות לעילוי נשמת אבותיו.

בקרב החסידים מספרים כי נהוג להיכנס אל הקודש פנימה אחרי 'טיש זאת חנוכה' - אז קבלת הקהל נמשכת עד לשעות הלילה המאוחרות.

האדמו''ר מנדבורנה ביתר בהדלקת נר חנוכה (יוסי עקשטיין)
האדמו"ר מנדבורנה ביתר בהדלקת נר חנוכה (יוסי עקשטיין)
הגדלה

ביאלה בית שמש

בחצר הקודש ביאלה בבית שמש מדליק הרבי נרות חנוכה בחנוכיה שנקנתה ע"י הנגיד ר' שלמה צבי מילר ממונטריאול, אך הנושא המרכזי בימי החנוכה הוא דווקא הסידור העתיק בו מתפלל הרבי בימי החנוכה.

מדובר בסידור עתיק שבו התפלל האדמו"ר בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא זצוק"ל, אשר היה ידוע בעבודת התפילה, ואשר עבר בירושה לאחר הסתלקותו לאדמו"ר ה'להבת דוד' זצ"ל, ולאחר פטירתו הסידור עבר בירושה לבנו האדמו"ר מביאלה בית שמש.

החסידים מספרים כי האדמו"ר שהתבטא כמה פעמים אודות הסידור זכה בו בהגרלה מיוחדת שנערכה בין כל האחרים, ומאז סידור זה משמש לתפילה רק בזמנים מיוחדים במהלך השנה.

האדמו''ר מביאלא בית שמש והסידור העתיק (חצר הקודש ביאלא בית שמש)
האדמו"ר מביאלא בית שמש והסידור העתיק (חצר הקודש ביאלא בית שמש)