אאא

מעיקר הדין איסור היזק ראייה מחייב הרחקה ללא הגבלה ועד לנקודה שבה לא ניתן יותר להזיק בראייה וממילא שיש להרחיק בניה חדשה מחלון קיים עד לנקודה שבה לא ניתן יהיה להזיק בראייה והסתכל אל תוך בית שכבר בנוי. 

כיום צורת המגורים מתאפיינת בסביבה אורבנית צפופה, וממילא שלא ניתן למנוע לחלוטין נזקי ראייה. בעניין זה כתבו הפוסקים כי כיום יש למנוע נזקי ראייה בהתאם למרחקים המקובלים בין הבתים והחלונות וממילא שניתן למנוע בניה אשר איננה שומרת על מרחקים ועל קווי בניין מקובלים.

האמור לעיל מתייחס לנזקי ראייה הנגרמים משטחו הפרטי של המזיק, ובאופן שהמזיק בראייה והניזוק אינם שותפים באותו המגרש וכגון שני בתים הבנויים בשני מגרשים נפרדים.

נזק ראייה הנגרם [או שעשוי להיגרם] על ידי אחד מהשותפים בבית משותף כגון במקרה בו בעל דירה מעוניין לבנות חדר נוסף לדירתו ולפתוח בו חלון,  הרי שבעל דירה אחרת בבניין המשותף רשאי  למנוע את תוספת הבניה ופתיחת החלון שכן לא בכל מקרה שותף רשאי להזיק את שותפו האחר באמצעות שימוש ברכוש המשותף לשניהם [כגון באמצעות ניצול אוויר החצר המשותפת לתוספת בניה או באמצעות מימוש זכויות בניה ששייכות לכלל בעלי הדירות].

מקורות ההלכה

שו"ת הרשב"א חלק ג סימן קעח: "והיזק ראיה אין לו שיעור ואפי' מפסיק ביניהם רשות הרבים שש עשרה אמה ואפי' ארבעים אמה כל שמזיקו בראי' אינו רשאי. ואם חלונותיו של שמעון גבוהות מקרקעית הבית ואפי' יותר לד' [צ"ל מד'] אמות מוחה ראובן בידו משום דאמר ליה זימנין דמנחת שרשיפא וקאטית [צ"ל וקיימת] ביה כדאיתא בשילהי פרק חזקת הבתים."

שו"ת מהריט"ץ (ישנות) סימן רנג:  "נדרשתי לאשר שאלוני לבי ורעיוני זה כמ' נסתפקתי אם יש שיעור להיזק ראיה כי כפי מה שנראה מנהג פשוט אין מקפידין אלא דוקא כשפותחין חלון על חצר חבירו הסמוך לו אבל אם יש חצר רחוק הרבה וזה קרע לו חלוני בביתו אין מוחה דאם לא כן אין לדבר סוף דשלטא עינא אפילו כמה מילין וזה אין הדעת סובלו שמי שהוא דר בסוף העיר יערער על מי שפותח חלונות בראש הומיות העיר הרחק כמה מילין.... ולענין הדין בריחוק היזק ראיה כבר כתבתי דברי המרדכי ז"ל והכל לפי ראות עיני הדיין ורוחב בינתו ואם יש מנהג בעיר קבוע הולכים אחריו... כבר ביארנו שאם יש מנהג בעיר הולכין אחריו ובארצנו צפת אמת מעולם לא שמענו ולא בא לידינו קביעת הזק ראיה ברחוק מקום הרבה. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן. כה מעתיר. הצעיר יום טוב צהלון."

שו"ת שבט הלוי חלק י סימן רעב: "...ומה שנראה יותר, דלפי מציאות של היום מוחלים זל"ז, כיון שממילא אסור להסתכל וכמבואר סי' קנ"ד, ואין דרך לתבוע סתום חלונך, או תעמיד כותל, ובמקרים של שכירות גם אין להם רשות לרוב לבנות כותל, וגם הרבה דרים כהיום בקומות גבוהים מאד ואי אפשר במציאות לבנות כותל יחידי גבוה כ"כ, ומסתפקים באיסור הסתכלות, וגם שאין נימוס להסתכל, וגם עושים הגנה שלא להסתכל, באופן שתביעה של העמדת כותל או תביעה של סתימת חלון לאחר הבני' לא שכיח כלל וכלל, אם לא בשעת בני' שכרגיל מבקשים שלא לכוון את החלונות זה מול זה, ואולי עוד נחכם בזה."

פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ד - שותפים בקרקע בבנין ובחצר הערה ט:  "...ולכאורה נראה דאף לסברת המנח"י שלא אסרו לשנות אלא כשיש היזק, אבל כשאין היזק מותר, היינו דוקא כשאין שום צד היזק, והיינו שבכל צד שהוא לא יבא נזק לשאר השכנים, אבל במקרה שיבא נזק כלשהו, אף על פי שמדיני נזקי שכנים לא היה יכול לעכב, היינו כשבונה בשלו, אבל בנ"ד סוף סוף הוא מעל שטח השייך לכל השכנים, יכול לעכב גם בנזק כל דהו, כגון שזה יפריע לו לתליית כביסה, או כשירצה הוא להוציא מקום לסוכה לא יוכל או אפילו הסתרת השמש והנוף, שבנזקי שכנים אין זו סיבה למנוע, בנ"ד יכול לעכב."

הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.

להערות ותגובות: [email protected]