אאא

ראיתי את מאמרו הצורם של ישראל שפירא בדבר האמונה והציפייה לביאת המשיח, ראיתי ונצטמררתי. הכותב המלומד טורח לבאר עד כמה מסוכן לפרסם ולהאמין ש"הנה הנה משיח בא", ועד כמה חששו רבנים מסויימים שכתוצאה מאמונה זו (תוחלת ממושכת, ולבסוף אכזבה), ירדו אנשים מהדרך, ועד חלילה להשתמד.

פתח דברי אעיר:

גמרא מפורשת (סנהדרין צח.) מספרת לנו על מפגש חשוב בין רבי יהושע בן לוי ומשיח, מפגש קצרצר בו שאל ריב"ל את המשיח: "אימת קאתי מר" (מתי מגיע אדוני)? ענה לו המשיח: "היום".

למחרת אותו יום, פגש ריב"ל את אליהו הנביא ואמר לו: משיח שיקר לי, הוא אמר שיבוא "היום" ולא הגיע. נענה אליהו הנביא ואמר לו: משיח התכוין "היום, אם בקולו תשמעו".

ונשאלת שאלה: וכי המשיח היה קמצן במילים? וכי לא יכל לומר לו בעצמו: "היום, אם בקולו תשמעו"? ולמה יגרום לו תקוה נכזבת? ולדרכו של כותב הטור הנ"ל נשאל: האם חלילה וחס נאמר שהמשיח רצה לגרום לו לאותו צדיק, לרדת מן הדרך כאשר תיכזב תוחלתו תקוותו וציפייתו לביאת המשיח באותו יום?

מבאר הרבי מליובאוויטש את הסיפור הנפלא כך:

קודם כל ברור לחלוטין שהמשיח איננו טיפש איננו שקרן והוא לא "עוד אחד".

איננו טיפש - לחשוב שכאשר הוא אומר "היום" (בלי שום תנאי) יבין ריב"ל "היום" (רק) "אם בקולו תשמעו", וצריך להבין שזה לא תנאי אחד בלבד אלא תנאי עצום שהרי ברור לחלוטין שריב"ל (מהצדיקים שנכנסו לגן עדן בחייהם) קיים התנאי ד"אם בקולו תשמעו",אלא שהתנאי הזה כולל בתוכו מליוני יהודי כן ירבו… הוי אומר: "היום אם בקולו תשמעו" זה "היום" עם מליוני תנאים (כמספר בני ישראל)… ואם למשיח יש כ"כ הרבה תנאים ל"היום" הסתמי שהוא אמר, היה עליו לפרש זאת, ומשלא פירש זאת בעצמו ברור שהוא התכוין להגיע "היום" פשוטו כמשמעו.

איננו שקרן - ולכן אי אפשר לומר שהוא סתם שיקר להנאתו ואמר "היום" כדי שריב"ל יתלהב ולבסוף יתאכזב.

והמשיח, הוא לא "עוד אחד" המשיח הוא המורה דרך שלנו, אליו אנו מייחלים שיגלה לנו את ה"תורה חדשה מאיתי תצא" ומזה ברור שמשיח מורה לנו דרך באמונה והציפייה לגאולה, והיא: "משיח צריך להגיע היום", זו אמונתינו וזו ציפייתנו.

אלא מאי?

היהדות דורשת מאיתנו להתקדם בעבודת ה' ולכן כל לילה עושים אנו חשבון נפש. וכאשר שואלים אנו את עצמינו בסופו של יום: מדוע לא בא "היום" משיח?

זאת נענה לעצמינו - על פי המענה של אליהו הנביא (רק) למחרת - בדיעבד: כנראה שהיה חסר בעבודת ה' שלנו, היה חסר ב"בקולו תשמעו", ולכן לא הגיע משיח. כל זאת רק כדי ש'מחר' נוסיף אומץ בעבודת ה'. זאת נאמר לעצמינו רק בסוף היום כפרשנות למפרע (למה לא בא משיח ביום שעבר?), אך לכתחילה ברור לנו שמשיח יבוא היום! כך ע"פ דברי המשיח בעצמו, כך מפרש הרבי מליובאוויטש סוגיא זו.

ועכשיו לגבי ביאור מאמר רז"ל "תיפח רוחן של מחשבי קיצין":

ובהקדים סיפור חשוב (מצ"ב תמונה):

בשנת תש"א,ימי השואה הנוראה, ימים מטורפים בהם עלו כל יום יהודים על המוקד באירופה הארורה. באותו זמן פעל הרבי הריי"ץ מליובאוויטש בארה"ב והחל לעורר את עם ישראל לקראת הגאולה, הוא טען בלהט שיסורי ההשמדה הנוראה הם הן "חבלי משיח" (לכאורה גוג ומגוג).

עסקן חרדי אחד היה אז בארה"ב, שעזר הרבה לרבי הריי"ץ מליובאוויטש בתחילת בואו לארה"ב, ובעקבות הדיבורים על המשיח פרש הלה לדרכו ועזב את הרבי.

הרבי מליובאוויטש, הלא הוא חתנו של הרבי הריי"ץ מליובאוויטש, וממשיך דרכו. קראו לו אז הרמ"ש (ראשי התיבות של שמו) החליט לברר למה אותו עסקן הפסיק לעזור בפעילות הקדושה של הרבי? המזכיר הסביר לחתן הרבי, 'הרמ"ש', שהעסקן הלז עזב את הרבי בגלל הדיבורים אודות המשיח.

וזה מה שענה הרבי בכתב ידו, להסביר לאותו עסקן:

"עפ"ז צריך הוא להתרחק מן כל אלו שאמרו קץ והם: ר' סעדיה גאון, רש"י (בפי' לדניאל ז, כה. ח, יד), רמב"ם (אגרת תימן), ראב"ע (דניאל יא, ל.), בעלי התוס' עה"ת (הדר זקנים ר"פ וישב), הרמב"ן (בס' הגאולה), דון יוסף אבן יחייא [בסוף ה' אלפים ת"ש בקירוב(הוא זמן השואה. מ.י.)], ר"י אברבנאל (בספר מעייני הישועה ובכ"מ), אוה"ח (ר"פ צו), הגר"א (פי' לספרא דצניעותא) מעשה אורג על המשניות (מע"ש פ"ה מ"ב) בשם האריז"ל. ועוד ועוד. וראה ג"כ סנה' צז, ב. זח"א קלט, ב".

עד כאן מענה קודשו של הרבי בכתב ידו.

ברור לכל בר דעת, שכל גדולי ישראל הללו לא היו 'קטלי קניא', ולא התעסקו לחינם ב"קץ הגאולה", ופשיטא שלא גלגלו יהודים מהדרך ר"ל.

אחד ההסברים הפשוטים לכך שהצדיקים במשך כל הדורות התעסקו עם קיצי הגאולה, וכיצד זה מתיישב עם מאמר חז"ל "תיפח רוחן של מחשבי קיצין" הוא:

לצערינו הרב יש הרבה שרלטנים, ו'קוצצי קיצין' בשקל… אנשים שלא יודעים מימינם לשמאלם. הם קובעים תאריך ככל העולה על רוחם, ולאחרי זה אם לא התממשה תוחלתם הכוזבת מעיקרא הם נופלים ברוחם ומפילים איתם עוד חללים. כזה היה שבתי צבי שר"י, כזה היה 'אותו האיש', ועוד כהנה וכהנה. שרלטנים אלו, כיון שהגיע ה'קץ' שהגו במוחם הקודח, ומשיח לא הגיע פרשו לשני דרכים: האחד קבע שמשיח הגיע, וכבר באה הגאולה לעולם (כזאת היא הנצרות). והשני פרש מדרך התורה והמצות (כזה היה ש"צ שהתאסלם).

להבדיל אלף אלפי הבדלות, צדיקים הדורות האמיתיים קבעו קץ ע"פ רוח קודשם. הם לא החליטו שרק בתאריך פלוני יבוא המשיח, לא לפני ולא אחרי. חלילה להם, הם רק אמרו שתאריך פלוני מסוגל לגאולה. לפי הילוכם בשמי הרקיע הם ראו אור גדול הזורח על תאריך מסויים ולפי זה אמרו שבשנה פלונית ובחודש פלוני זהו זמן מסוגל.

משל למה הדבר דומה:

אדם הנוסע באוטו, היעד הוא בית המקדש. הוא כשלעצמו כמובן לא יודע מתי הוא יגיע, אבל הוא מפעיל מכשיר 'וייז', ה'וייז' הזה מחובר לרשת ולוויינים בשמים והוא מכריז, בשעה פלונית תגיע אל היעד. אממה, פנצ'ר בגלגל, תאונה קטלנית, הפגנה סוערת או כל צרה שלא תהיה והנה ה'וייז' שיקר. לא, הוא שיקר. הוא קבע את היעד לפי הנתונים האמיתים שהיו באותו רגע. פשוט היה מי שתקע מלקות בגלגלים ועיכב את ההגעה ליעד.

בנוסף לכך ציין הרבי, שכל הפעמים בהם היה "קץ" אמיתי, שנאמר ע"י גדולי ישראל האמיתיים, ראו שבאותו זמן אירע מאורע היסטורי חשוב, שהוא ציון דרך והכנה לקראת הגאולה.

כדוגמא, סיפר הרבי:

בשנת ה'תר"ח היה "קץ" ומשעברה השנה ומשיח לא בא, שאל הרבי מהר"ש מליובאוויטש (אז היה נער) את אבי, הרבי ה'צמח צדק' מליובאוויטש. היתכן?

ענה הצמח צדק: אמנם משיח לא בא, אבל הדפיסו את ה'ליקוטי תורה' של בעל התניא, ועם החסידות נצעד לקראת המשיח.

הרבי לא הסתפק בכך והוסיף את תגובת הרבי מהר"ש שענה לאביו: אבל אנחנו רוצים משיח כפשוטו.

שמעתי פעם דימוי נוסף למהות ה"קיצין":

ה"קץ" הוא כמו אופק. הצדיק שהוא גבוה הוא רואה את האופק, הנה שם ה"קץ". אך כאשר מגיעים למקום האופק, לעיתים מגלים שיש עוד ללכת… יש אופק חדש...

שמעתי פעם סיפור מוסר השכל נאה:

בצבא היה חיל צנום ורזה כזה, דק כמו דרדק (תינוק). אך הצנום הזה, היה ראש וראשון לכל הלוחמים, ב'מסע כומתה' (מסלול אימון) לא רק שהוא היה הראשון שבחבורה, אלא עוד זאת הוא היה חוזר לאחרוני החיילים המזדנבים בסוף ומעודד אותם להתאמץ ולהדביק את הפער.

פעם שאלו אותו, הכיצד? מנין לך הכוחות?

הוא ענה:

אני תמיד אומר לעצמי, אני צריך להגיע רק עד העמוד הקרוב, השיח ההוא, האבן הזאת וכן הלאה… אני מחלק לעצמי את הדרך לקטעים קטנים, וקטע כזה קטן זה יחסית קל…

ועל דרך זה היה ה"קיצין" של גדולי הדורות האמיתיים. לכן רואים אנו בחוש ששלומי אמוני ישראל ההולכים לאור תורת מנהיגיהם הצדיקים התחזקו תמיד באמונה ובציפייה לקראת הגאולה ולא עזבו את דרך התורה והמסורה.

וכל זה הוא רק טיפה מן הים ממה שאפשר לומר בנושא, ועדין זה לא ממצה את מהות הדור שלנו, שהוא הדור האחרון של הגלות לכל הדעות, ככל שמתקרבים אל היעד גם אנשים פשוטים ונמוכים כערכינו יכולים לראות את הסוף הקרב ובא. הנה הגיעו מיליוני יהודים לארץ הקודש, והנה "שביעית מלחמות" והנה עוד כהנה וכהנה סימנים.

חלילה וחס לקרר יהודים מאמונתם וציפייתם הלוהטת בבעירה פנימית עצומה לקראת הגאולה האמיתית והשלימה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בדבר אחד אני יכול להסכים עם הכותב המלומד ישראל שפירא, לא כל תינוק/פִּישֶּר יכול ליטול את השם ולומר: עד תאריך פלוני משיח מגיע.

אף אחד לא מינה אותי לומר החודש/השנה בא משיח, אבל כן מינו אותנו לחזק את האמונה והציפייה בתוככי עם ישראל, וכבר אמרו ואומרים כל הצדיקים האמיתיים שבדור: שאנו דור הגאולה, "הנה הנה משיח בא".

מתי מתי מתי תמלוך? אָט אָט אָט. אָט אָט אָט.
בזִי השֻעה הִנַה זֶה בֻא, יָא טַאטֶע יָא, וְתִמְלוֹך עֻולַינִ ביֻמַינִי יָא טַאטֶע.

כשם שאנו מבקשים בברכת רפאנו שהרפואה תהיה עכשיו, וכשם שמבקשים אנו בברכת השנים שהברכה תהיה עכשיו, כך מבקשים אנו בברכת את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח שהישועה תבוא עכשיו.