דף עד
*קראי ממנו. *הטמאים במע"ש תרומה וביכורים.
א. דרשת קראי ממנו 1. שלשה ממנו נאמרו בפסח, לגופיה, מופנה לגז''ש, והשלישי נכתב אגב בין למ"ד דקרא אתי לעשה ול''ת בנותר ובין למ''ד לתת לו בוקר שני. 2. שלשה ממנו במעשר שני, להיתר גופיה, להנאה בתרומה שנטמאת ולמ"ד ילפינן ממשמרת תרומותי אתי לאפנויי, ולהתיר לסוך בשמן מע''ש שנטמא. ויליף להו"א דשוה בחיים ובמתים וזהו סיכה, ולמסקנא ממנו מגופו או דומיא דלא אכלתי.
ב. דיני הטמאים במעשר שני תרומה וביכורים ומנין 1. איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל, איירי בתרומה ולא בחזה ושוק שכן אינה בחוזרת, עד אשר יטהר זהו הערב שמש ואיירי בזב בעל שתי ראיות ובמצורע מוסגר דליכא כפרה. 2. טבל ועלה אוכל במעשר מכי אם רחץ, העריב שמשו אוכל בתרומה מובא השמש וטהר, הביא כפרתו אוכל בקדשים, מכפר וטהרה, ותרומה שיש בה מחפ"ז חמירא ממעשר אף שיש בו הד"ס ט"ב משום מיתה או שנאמר נפש ומעשר שוה בכל נפש. 3. אף בדבר שהוא בר כפרה יכול לאכול תרומה כבר בהערב שמש ממלאות ימי טהרה, אבל קדשים רק לאחר הבאת הכפרה שנאמר לכפר ונטהרה. וקדשים חמירי מפנקע''ס דנפישן, או וטהרה מכלל שהיא טמאה ש''מ בתרומה דבקדשים הו"ל לטמויי, והא דקרא איירי גם בגיורת שאינה בתרומה אמרינן דמילי מילי נקט. 4. איכא בתרומה ג' קראי, עד אשר יטהר לא ידעינן במאי יטהר, ובא השמש לא ידעינן לבר כפרה, עד מלאות הו"א בלא טבילה קמ"ל עד אשר יטהר. 5. למ''ד דקרא עד אשר יטהר איירי בבר כפרה א"כ יש בקדשים תרי קראי, ואיצטריך ליולדת דמרובה זמן טומאתה, ולזב שלא הותר מכללו משא''כ יולדת דיש בה דם טוהר. 6. לגבי שרץ נאמר לאחר הטבילה וטמא עד הערב לתרומה דהוי טבול יום וטהר לגבי מעשר, ואין להפוך משום דחמירא נגיעה דתרומה ממעשר כדאשכחן לגבי אכילה, או נגיעה דתרומה ילפא מבכל קדש לא תגע ומזה שנאמר אזהרת אכילה בלשון נגיעה ש"מ דנגיעה אסורה כאכילה מיהו רק באכילה איכא נטילת נשמה.
שאלות לחזרה ושינון
א. דרשת קראי ממנו (2)
ב. דיני הטמאים במעשר שני תרומה וביכורים ומנין (6)