אאא

פרק א': לידי 'כיכר השבת' הגיעה התכתבות פנימית של ראש "חבורת שפיגל" בישיבת מיר, ומי שייסד אותה, הגאון הרב שלמה שפיגל. לכבוד פרשת 'קרח' הוא ביאר והסביר לתלמידיו מדוע מרן 'הרב מבריסק', הגרי"ז סולובייצ'יק, שנחלק על מרן 'החזון איש' בסוגיית פגישתו עם ראש הממשלה דוד בן גוריון, לא יצא כנגדו במלחמת חורמה, בפַּשְׂקֶווילים ובעצרת רבים.

בעלון, שאותו שולח הגר"ש שפיגל לתלמידיו הרבים, מובא שכידוע הסכים מרן החזון איש להיפגש עם ראש הממשלה החילוני, המחטיא הגדול, דוד בן-גוריון, ועצם ההסכמה להיפגש לא נשאה חן בעיני מרן הרב מבריסק זצ"ל.

הגאון רבי שלמה שפיגל ראש חבורה בישיבת מיר (ללא קרדיט)
הגאון רבי שלמה שפיגל ראש חבורה בישיבת מיר (ללא קרדיט)

הרב מבריסק לא יצא להילחם נגד החזון איש, אלא שלח שליח סודי עם מכתב חתום, ובו בקשה ממרן החזון איש שישמיד את המכתב מיד לאחר הקריאה.

לדברי הגר"ש שפיגל, תלמידי חכמים הם אנשים בעלי בחירה, ולכן כורח המציאות שלעתים הם יחלקו זה על זה בנושאי "השקפה", ומשום כך נוצרו מחלוקות בין גדולי וחכמי ישראל לאורך כל הדורות.

העלון ששולח הגר''ש שפיגל לתלמידיו הרבים מידי ערב שבת
העלון ששולח הגר"ש שפיגל לתלמידיו הרבים מידי ערב שבת

ממשיך הגר"ש שפיגל ומבאר שהתורה מגבילה אותנו, ולכן מחלוקת שנעשית בדרך של שאלה ותשובה - היא חיובית, וכפי שנהג הרב מבריסק בעת שחלק על החזון איש. מחלוקת כזו בונה את לומדי התורה. ואולם מחלוקת שנעשית בדרך של שחוק וקלות ראש - היא חורגת מגבולות התורה, ואחריתה במעמקי בורו של קורח.

בסיום דבריו הביא ראיה שלהבדיל מקורח, מצאנו אצל אהרון הכהן[1], שאמנם התקנא בנשיאים שרק הם הקריבו את קורבנות חנוכת המשכן, אבל לא פנה למחלוקת ולא גיבש סביבו קואליציה, אלא רק שמר את הדברים בליבו. ואכן משה רבנו ענה לו ופייס את דעתו: "שלך גדולה משלהם".

עיתון ידיעות אחרונות בכותרת ראשית: ''כשקהל חסידים מצטופף בשערי הבית -  בן גוריון מבקר בחצר החזון איש – חבוש כובע קש... הסתגר ראש הממשלה עם הרב קרליץ, וספרים נערמים והולכים על השולחן'' (באדיבות בית המכירות בידספיריט)
עיתון ידיעות אחרונות בכותרת ראשית: "כשקהל חסידים מצטופף בשערי הבית - בן גוריון מבקר בחצר החזון איש – חבוש כובע קש... הסתגר ראש הממשלה עם הרב קרליץ, וספרים נערמים והולכים על השולחן" (באדיבות בית המכירות בידספיריט)
עיתון מעריב מדווח בכותרת ראשית ''בן גוריון נועד עם חזון איש'' – ''קהל רב הצטופף ליד בית הרב הישיש בבני ברק, - המארח הקביל את פני ראש הממשלה בפתח חדרו'' (באדיבות אתר עיתונות יהודית היסטורית)
עיתון מעריב מדווח בכותרת ראשית "בן גוריון נועד עם חזון איש" – "קהל רב הצטופף ליד בית הרב הישיש בבני ברק, - המארח הקביל את פני ראש הממשלה בפתח חדרו" (באדיבות אתר עיתונות יהודית היסטורית)

כתוספת לדבריו של הגר"ש שפיגל שביאר את ההבדל ההשקפתי בין מרנן ורבנן החזון איש והרב מבריסק, נצטט את יצחק נבון הנשיא החמישי של מדינת ישראל, שבראיון ל'כל ישראל' סיפר שטרם פגישת בן גוריון עם החזון איש, בוטלה פגישתו עם הרב מבריסק לאחר שסירב לכך.

וכך דבריו של יצחק נבון: "נשלחתי ע"י בן גוריון, כדי לנסות לתאם פגישה עם ר' וולוולה מבריסק... הלכתי בשליחותו לבית הרב מבריסק והוכנסתי לחדרו והצגתי את עצמי כנציגו של ראש הממשלה מר דוד בן גוריון. ביקשתי מהרב שיואיל להיפגש עם ב"ג. "אין צורך", אמר לי הרב מבריסק, "אני ממילא לא חש בטוב", הוסיף.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכניסה לביתו של החזון איש בבני ברק
ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכניסה לביתו של החזון איש בבני ברק

הרב מבריסק המשיך לעמוד בסירובו,והתבטא ואמר: "אל תתוודע לרשות", וכך בעצם סתם את הגולל לפגישה בינו לבין בן גוריון.

עוד הוסיף והתבטא הרב מבריסק באוזני יצחק נבון לאחר שהלה שאלו "כבוד הרב, האם בן גוריון וחבריו נחשבים בעיניו כ'גויים-יהודים?" והרב מבריסק נענה ואמר:"לא יהיה טוב!"[2].

כאמור, הרב מבריסק נחלק על החזון איש בגישתו זו. לאחר שהסכים החזון איש שבן גוריון יבקרו, חשש הרב מבריסק שהחזו"א יתפשר עם בן גוריון בענייני גיוס בנות. הוא העלה חשש בפני מקורביו שכבר נערך משא ומתן בין החזו"א לבן גוריון עוד לפני הפגישה, כיוון שלא ייתכן שבן גוריון יגיע לפגישה בלא שיצמח לו ממנה הישג כזה או אחר.

לכך שלח הרב מבריסק אל החזון איש שליח אישי עם איגרת שבה דרש ממנו לבל יעשה פשרות עם ראש ממשלת ישראל, כפי שכתב הגר"ש שפיגל לתלמידיו. הרב מבריסק אף אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי ייאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך כפי שמעיד הסופר הרב שמעון יוסף מלר בספרו 'הרב מבריסק' ח"ג עמ' 66.

[1] כפי שמבואר ברש"י בתחילת פרשת בהעלותך.

[2] שבתאי פוגל, כל ישראל, א' בכסלו תשע"ו, 1/11/15

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]