דף יח
*שדה של אביך.
א. אמרינן במשנתינו דרבי יהושע מודה שהאומר לחבירו שדה זו של אביך ולקחתיה ממנו נאמן, ומפרשינן מדוע לא נקט מקרה אחר 1. שדה זו היתה שלך ולקחתיה ממך, משום סיפא שאם יש עדים שלקח ממנו אינו נאמן ומשכחת לה רק אצל אביו כגון שאכלה שנתיים בחיי האב ואחת בחיי בנו וקמ''ל שאין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל. 2. לא מוקמינן בדידיה וכגון שאכלה שתים בפניו ואחת שלא בפניו ובמקרה שברח, ודחי שאם ברח מחמת נפשות פשיטא דמהימן, ובברח מחמת ממון הו''ל למחות שלא בפניו דמהניא אם לא היתה שעת חירום. 3. לא קאמר מנה לויתי ממך ופרעתיו, משום סיפא דאף אם היה בעדים פטור משום שהמלוה את חבירו בעדים א''צ לפרעו בעדים. 4. לא נקט מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס, לרבנן משום דהוי משיב אבידה ולראב''י דמחוייב שבועה, ואמרינן דלכו''ע משיב אבידה פטור אלא פליגי בטוענו גדול שנחשב קטן לגבי דברי אביו, והמחלוקת האם סברת אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו שייכא נמי בבנו.
שאלות לחזרה ושינון
א. מ"ט נקט שדה זו של אביך ולקחתיה ממנו (4)