דף יג
*התפסה בעיקרו או בדינו. הדרן!
א. היה לפניו בשר שלמים וככר ואמר זה כזה בעי האם מתפיס בעיקרו ואסור או בהיתר אכילה ושרי, והשמועות 1. במשנתינו נותר ופיגול אסור והוי לאחר זריקת דמים, ותירץ בנותר של עולה ולא נקט בשר עולה משום דאתי לאשמועינן גבי נותר דאסור ולא היו כמתפיס בדבר האסור שאינו חל. 2. איסר זהו האומר שלא יאכל בשר כיום שמת אביו ואיירי שנדור באותו היום, ומזה שנאסר אף דאיכא ימים נוספים דהתירא ש''מ שמתפיס בעיקרו, ודחי דאיירי שנדור מאותו היום ואילך. 3. כחלת אהרן וכתרומתו מותר ומדייקינן כתרומת לחמי תודה אסור ש''מ שמתפיס בעיקר, ודחי כתרומת הלשכה אבל לחמי תודה כלול בתרומה, או דאיירי בתודה וקודם זריקת דמים והפרישם בלישה. 4. הרי עלי כבכור רבי יעקב אוסר ורבי יהודה מתיר להו''א שאמר זה כזה, ודחי דאיירי לפני זריקה ופליגי במתפיס בדבר האסור שנאמר כי ידור ומשמע דבר הנדור ולה' אתי לחטאת ואשם, ולאידך לה' לרבות דבר האסור ואמרינן דבכור קדוש ממעי אמו ומצוה להקדישו.
הדרן עלך פרק קמא!
שאלות לחזרה ושינון
דף יג
א. האיבעיא אי מתפיס בעיקרו או בדינו והשמועות (4) הדרן!
ר"ן
דף יג ר"ן
א. קיי''ל דנקרא דבר הנדור 1. יום שמת גדליה, אף דכבר אסור מדרבנן. 2. דבר שאסר לו בלבד.