דף ט
*הוצאת דבריו לבטלה.
א. הוצאת דברים לבטלה 1. האומר הריני נזיר מגרוגרות ודבילה לב''ה אינו נזיר ולר''נ הוי נדור, ודעת ב''ש אליבא דת''ק דהוי נזיר ולרבי יהודה אסורות עליו בקונם, ולל''ק דר''נ הוי נדור ונזיר. 2. האומר ערך כלי עלי, לר''מ חייב בדמיו דאין אדם מוציא דבריו לבטלה ולרבי יוסי פטור דבגמר דבריו אדם נתפס, וב''ש אתו כר''מ ופליגי להו''א אי הוי נדר ופתח עמו ולמסקנא משום דאין שאילה בהקדש. 3. האומר הרי עלי מנחה מן השעורים ר''ש פוטר משום שלא התנדב כדרך המתנדבים, ות''ק מחייב וטעמיה לחזקיה כב''ש והדר ביה דא''כ לימא מן העדשים אלא אתי כב''ה ובאומר אילו הייתי יודע הייתי אומר כראוי אבל באומר מן העדשים פטור, ולרבי יוחנן אתי כב''ה וטעם ת''ק דמחייב משום תפוס לשון ראשון וה''ה בעדשים ואשמועינן רבותא בשעורים דשייכא במנחת העומר ובסוטה.
שאלות לחזרה ושינון
א. הוצאת דברים לבטלה (3)