ההמלצות של משרד הבריאות מעט מבלבלות. מחד, ממליצים לנו להתחיל עם מזון מוצק רק מגיל 6 חודשים.
מאידך, בגיל 6 חודשים מודיעים לנו שהתינוק זקוק למגוון רחב של מרכיבים תזונתיים ודורשים לכלול בתפריטו ירקות, פרות ובשר.
האם זה הגיוני לעבור תוך כמה ימים מהזנה מלאה מבקבוק לארוחות דשנות של מרקים ודייסות? לא ממש. מה גם שהתינוק לא תמיד שש לוותר על ארוחה נוחה מבקבוק ומסרב לאכול את המזון המוצק, לו הוא כבר זקוק מטעמים בריאותיים.
מעבר הדרגתי למזון מוצק
הפתרון הוא טעימות מגיל 4 חודשים. מחד, בגיל 4 חודשים התינוק עוד לא זקוק לארוחות שלמות ותזונתו העיקרית והיחידה בעצם היא חלב אם או תמ"ל. מאידך, חודשיים זה פרק זמן סביר שיאפשר לתינוק להתרגל למחשבה שהמזון מגיע לא רק מבקבוק, אלא גם מכפית, להתרגל לטעמים ומרקמים שונים.
כמו כן, חשיפה איטית, כל פעם כפית אחת או שניים, תאפשר גם לאם לגלות מה יותר טעים לתינוק שלה ומה פחות, האם יש לו אלרגיה למזון מסוים וכו'.
אגב, כבר בגיל 4 חודשים מומלץ מאוד להוסיף לטעימות מזונות שכוללים גלוטן, למשל, דייסות. מחקרים אחרונים הראו שחשיפה מוקדמת לגלוטן מפחיתה את הסיכוי לצליאק בגיל מבוגר יותר.
2. לא להילחץ
אומנם מעבר למזון מוצק חשוב והכרחי, אך בהחלט ניתן לחכות עם זה שבוע, שבועיים ואפילו חודש. אם התינוק מסרב בתוקף לטעום מזון חדש, דוחף את הכפית ויורק את המחיות והדייסות, לא צריך לפתוח במאבק ולהכריח אותו.
עדיף לזנוח את הניסיונות, לחכות בסבלנות ולהתחיל שוב כעבור מספר ימים. בתקופה הזאת ניתן לנסות לעורר אצל הסרבן הקטן עניין במזון חדש: לקחת אותו לשולחן האוכל ולהראות לו מה ההורים אוכלים, לתת לו לשחק עם המזון, להציע לו משהו שהוא יכול להחזיק ביד וללקק (אך לא לנגוס! תינוקות בגיל הזה לא יודעים ללעוס וגם אוכל רך מאוד מהווה סכנת חנק).
3. לא לערבב
אומנם לנו כמבוגרים מחית דלעת לא נראית אטרקטיבית ומעוררת תיאבון, אבל בשלבים הראשונים מאוד לא כדאי לערבב יחד מספר ירקות ופרות.
ראשית, אם התינוק יסרב לאכול את המנה המוצעת לו, נתקשה לגלות איזה מרכיב בדיוק לא נראה לו טעים. שנית, אם נראה סימני אלרגיה, נתקשה לדעת מה הסיבה לה. מהסיבה הזאת כדאי לחכות גם מספר ימים לפני שמכניסים מרכיב נוסף לתפריטו של התינוק.
אלרגיה לפעמים באה לידי ביטוי רק כעבור מספר ימים, לכן כדאי לחכות כל פעם יומיים-שלושה ולוודא שהכנסת מזון חדש לתפריט עברה בהצלחה.
4. לצרף את התינוק לחיק המשפחה
המזונות הראשונים של התינוק הם מחיות מירקות ופירות ודייסות דלילות. מתחילים מתפוח אדמה, דלעת, גזר, קישוא, תפוח עץ, אגס, בננה. בהתחלה גם לא מתבלים את המזון לא במלח ולא בסוכר. יחד עם זאת שלב המחיות המשעממות האלה נמשך מספר חודשים בלבד.
סמכו על האינסטינקטים הטבעיים של התינוק. הם עוד לא התקלקלו (shutterstock)כשהתינוק מתחיל לאכול מזונות שמכילים מספר רב של מרכיבים, מומלץ מאוד כבר להציע לו אוכל משולחן המשפחה. כל עוד הוא לא יודע ללעוס, ניתן לעבד את המזון בבלנדר, אבל אם כל המשפחה אוכלת מרק ירקות, קציצות עוף או פירה, אין שום טעם לבשל לתינוק אוכל מיוחד.
הניסיון מוכיח גם שהשאיפה לחסוך חאמא את העבודה גורמת לכך שכל המשפחה עוברת לפחות באופן זמני לתפריט בריא יותר.
5. לסמוך על התינוק
אם הוא לא רוצה לסיים את מה שנמצא לו בצלחת, כנראה שהוא שבע. לאמא יהודיה תמיד נראה שהתינוק שלה לא אוכל מספיק, גם אם התינוק הזה כבר בן 20 וזה עתה זלל סיר ממולאים. אבל כשמדובר בתינוק קטן באמת, אם אין לו בעיות בריאותיות מיוחדות, ניתן לסמוך על המנגנונים הטבעיים שלו ולתת לו לווסת בעצמו את כמויות המזון.
התנאי הזה תקף כמובן רק אם בין הארוחות הילד לא מקבל ביסקוויטים וחטיפי בוטנים שונים שאומנם מותרים מגיל קטן מאוד, אך ידועים ביכולתם להרוס את מנגנון התיאבון הבריא.
]]>
