השוואה
אם זה פתיחת עסק או לימוד משהו חדש, את מסתכלת על אלה שכבר באמצע הדרך, ומצפה שתוצאותיך יהיו דומים לשלהם. היות ואין לך יכולת לראות את ההתמודדויות, הטעויות והשיפורים הקטנים שעשו, נראה לך שהם לא התקיימו. את משווה את עצמך אליהם ומרגישה חדל אישים, לא-יוצלחית ומיואשת.
העבירי את הפוקוס לעצמך: היכן היית אתמול לגבי היום? ככה תחזי בהתקדמות שלך בהסתכלות נכונה.
את שואלת את עצמך את השאלות הלא נכונות
את מבזבזת זמן ואנרגיה בתמיהה: האם אני עושה משהו מציאותי? האם אני מספיק מוצלחת כדי להצליח בזה? האם זה דבר נכון לעשות?
החליפי את נוסח השאלות: מה הצעד ראשון שעלי לקחת? מי יכול לסייע? תשקיעי אנרגי' במציאת פתרונות לשאלות הללו.
את מחכה לאישור מאחרים
את רוצה את האישור של אלה הקרובים אלייך. בדמיונך נראה שאם הם מאשרים, סימן שאת במסלול הנכון. את לא רוצה לאכזב. את יודעת מה שטוב עבורך, חיי לפי מה שעושה אותך מאושרת. (על פי תורה כמובן)
את ממתינה לעיתוי ה"נכון"
את דוחהאת העשי'כי טרם הגיע הזמן- את צריכה ללמוד עוד פרטים, מזג אויר חם/קר מידי, הכלכלה בשפל, את צריכה לקבל עוד ניסיון, ועוד. הכל במוח, והוא משחק אתך בטקטיקות דחיה, ומנצח!
את מצפה לתוצאות מיידיות
עוד מסר מהמוח: מה, עבדת והשקעת ולא שמים לב? סימן שזה בזבוז זמן, כדאי להפסיק מיד. סבלנות. תני לעצמך פסק זמן ריאלי לראות תוצאות.
את לא נכנסת לפעולה
את עושה הכל: עורכת רשימות, ותכניות. משוחחת עליהן, מבקרת אותן, ורואה אותם בעיני רוחך. הכל חוץ מ..לפעול! צעדך הראשון, בלתי מושלם ככל שיהיה, יהיה הרבה יותר שימושי מכל התכניות בעולם. מי יודע, אם הצעד הזה לא ישנה את כל התכניות הקודמות? אם את רוצה להגיע ליעד, עשי יותר, תכנני פחות.
את ממציאה תעסוקות מפוברקות
את שורפת שעות בקריאה בנט "לצורך מחקר." ימים חולפים ליד שולחן כתיבה עסוקה מאוד באפס עשי'. אם את מזהה את עצמך כאן, קחי צעד לאחור ושאלי את עצמך לאן מעשייך מובילים? אם הם לא מובילים למשהו ממשי, הגיעה הזמן לשינוי.
את מקשיבה לכולם ולא לעצמך
את הולכת לייעוץ, קוראת ספרי עזר. על העולם ואמא שלו מומחים בנושא, ויש להם דיעה מגובשת. את יושבת ומקשיבה. דיעות שונות, דיעות סותרות, מגיעים אלייך מכיוונים שונים. זה פשוט משתק. כן, תקראי ותלמדי, ותני ללב שלך להוביל לדרך המתאימה לך.
יש לך מתכון מוטעה להצלחה
את בטוחה שכשרון ולא דבקות במטרה הוא התכון להצלחה. "לו הייתי כשרונית...זה לא מתאים לי. אין לי את הכשרונות עבור הפרויקט/עבודה."
את משכנעת את עצמך להוריד סטנדרטים ולהתחיל בנקודת מוצא נמוכה. אל תתפתי לקביעה במוח, היא מוטעית. ככל שעובדים, המטלה הופכת קלה יותר. התמידי ותמצאי את עצמך בפסגת ההר יום אחד.
את לא גמישה
יש לך את התכנית ואת נחושה להידבק בה ויהי מה. נדמה לך שרק ככה תצליחי. שני מוסכמות, הגמישי את כללי הברזל שלך.
את עושה את זה לבד
או שבקשת עזרה נראה לך כחולשה, או שאת לא חולמת שאפשר לבקש סיוע מאחרים. את רוצה להצליח לבדך. את מקימה חומה מסביבך.
עצרי כאן! רשמי שלושה דברים עמם את נאבקת ברגע זה, וליד כל אחד שם של מי שמסוגל לייעץ ולסייע מתוך התמודדות עם בעיה דומה. עכשיו, רשמי שאלה אחת שהיית רוצה לשאול, קחי את הטלפון ליד, וחייגי.
]]>
