כיכר השבת
כיכר השבת

דעות

Mame לאישה הדתית

הפעם הוא לא מוותר, הוא בא אחרי ואומר לי שזה לא נכון, שהמפלט שלי מונע ממני להתמודד מולו, שאני בורחת מהר מידי, ושהוא לא רוצה לגלות מחר בבוקר יחד עם כולם מה הרגשתי באמת ומה רציתי לומר ולא אמרתי..

1
| |
לכתבות חדשות יותר

כותבת ומוחקת, מקליד ונעלם, רבים מאיתנו משתפים את העובר עלינו בין דפי הפייספוק ומציפים את חיינו האישיים מעל קורי הרשת, ואז.. לפתע כשקולטים את היקף החשיפה, נרתעים ומיד מסירים * מה גורם לנו לשתף ולהתחרט?

|

סביר להניח שלא חשבתם על תועלתה של הצפרדע, אלא אם אתם אקולוגים או מדענים העוסקים במארג הביולוגי, או סתם אנשי טבע המודעים לשמירת המגוון של החי והצומח, נראה כי צפרדע היא יצור קצת סתמי. לא מועילה יותר מידי, גם לא מזיקה יותר מידי (למעט אלו הרעילות, אל תתעסקו איתן) ותפקידה, למעט היותה עוד חוליה בשרשרת המזון- לא ברור

|

אתמול לא היה לי יום מיוחד, זה היה יום רגיל כזה ומעייף עם חוויות רגילות ומעייפות, אבל ילדה אחת עם קוקו גבוה ונמשים גרמה לי לאסוף ממנו את כל הדברים הטובים (נקודת מבט)

2
| |

כציניקנית וריאליסטית חסרת תקנה, המנטרה של 'מחשבה יוצרת מציאות' שקוראת לאמונה עצמית ושינוי מבפנים היתה נראית לי מתיימרת ואופטימית מידי. הביישן לא יהפוך למרצה בחסד, המעצבנת לא תהיה מנהלת שיווק גדולה והחולה לא יבריא • 2 סיפורים גרמו לי להאמין אחרת ולחשוב חיובי (חשיבה חיובית)

|

"בכלל לא רציתי אותו, לחצו עלי". המושג 'ליל החרטות' הפך למטבע לשון בקונצנזוס החרדי שלנו. אחרי כל הלבטים, ההתיעצויות, וההחלטה הגורלית, מגיעים גם הספקות והחרטות. אז איך מתמודדים עם החרדה? מה הם דרכי ההרגעה? ומה נכון ולא נכון לומר לבת אכולת הספקות? (הורים)

1
| |

מאז ומעולם, אסופת האנשים הנקראים "עם ישראל" היו בדיסוננס מתמיד. ביום בו אברהם העברי- שעליו אומרים המפרשים- כל העולם כולו בעבר אחד והוא בעבר אחד (ולכן- עברי) הכריז על אמונה בא-ל אחד בעולם פגאני הוא למעשה גזר עלינו- צאצאיו- שונות קבועה ומטרידה. מן יצור שלא משנה מה הוא עושה הוא תמיד מעורר את זעמם של סביבותיו (פרשת שבוע)

|

עכשיו אני בוכה. זה מחרטה בת שלי. זה מהפחד, זה כי נשארתי לבד ויותר לא אוכל להגיד לעצמי שבפעם הבאה אגיד לך את כל מה שאני רוצה ואף פעם לא אומרת. הלכת ואפילו לא טרקת את הדלת. עזבת ולא הסתובבת לראות אם אני רואה. יצאת, ואני יודעת שלא תחזרי יותר, כי זה בדיוק מה שביקשתי ממך (מכתב מאמא לבת שנטשה את הדרך)

2
| |

זהו סיפור טרגי ועצוב אשר שזורים בו הנחמה והתקווה. בשנת 2014 בית הדין של צפת העניק גט לאישה שבעלה שנפצע קשה בתאונת אופנוע, היה שרוי מאז במצב ל"ע צמח. אין לתאר את גודל הטרגדיה, גזירתה הרעה מכופלת, אישה צעירה שנמנעה האפשרות לממש את זכותה הבסיסית להינשא בשנית ולהמשיך בחייה, שכן, לרוע מזלה, בעלה במצב צמח ואינו מסוגל להעניק גט (דעות)

8
| |

יעקב אבינו לא רצה לגלות להם את המועד הסופי שבו הגאולה תתרחש בוודאות - זה בוודאי היה נוסך בהם דכדוך וייאוש לראות- כמה רחוקים הם מתחנת היציאה לגאולה. מה כן רצה יעקב? לגלות להם "תחנות יציאה" פוטנציאליות לגאולה (לגלות את הפוטנציאל)

|

שוקלת לעשות טיול חורף? זהו בדיוק הזמן לעשות קצת סדר במזוודה ולקחת איתנו רק את מה שבאמת נחוץ, כי ביננו, לא חבל לבזבז מקום יקר במזוודה על בגדים ישנים? עדיף להשאיר מקום למלאי חדש ורענן, ויפה שעה אחת קודם (טיולים)

2
| |

הסיבה העיקרית לדאגנות יתר היא העובדה שהדואג מדמה בנפשו שעל ידי דאגנותו יש בידיו שליטה רבה יותר על המתרחש. בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לאו, הדאגה "מספרת לנו" שאם נפסיק לדאוג בוודאי לא נהיה מוכנים לקראת קטסטרופה פוטנציאלית שעשויה להתרחש ואז לא נשלוט בגודל האסון * הרבנית חגית אמאייב בתשובה שתשחרר אותך מהדאגה

|

"אביגיל בת 7 מספרת: אתמול, כשהלכתי ברחוב, ראיתי שתי בנות שהיו לבושות לא כ"כ צנוע. עצמתי את העיניים עד שהן הלכו, והתפללתי עליהן שהן תחזורנה בתשובה" • ואני אומרת, אל תעצמו את העיניים, תפקחו אותן, לכך אנחנו רוצות לחנך את בנותינו? (דעות)

2
| |

לכל אחת מאתנו חסר משהו, בטוח. כל אחת צריכה לחכות למשהו או מישהו. אבל היום, לא ראיתי בעיניים. רציתי רק את מה שאין לי. וחוץ מזה כלום. רציתי בית, רציתי גינה ונדנדה, רציתי אהבה, רציתי משפחה * מאיה א. גרושה-חרדית ואם חד-הורית, משתפת במחשבות על מה שאין. ומה עושים? (דעות)

1
| |

הפרשה מספרת לנו על יוסף, האיש החשוב והחזק במצריים בתקופה הקשה ביותר, הוא מצליח לכלכל את אחיו. מה מלמדת אותנו התנהגותו של יוסף? (פרשת שבוע)

|

למרות הדעות הקדומות הנשמעות לרוב לא רק בקרב גברים, כי נשים אינן מתאימות לעולם העסקים או אפילו לניהול עסק קטן, קשה יהיה להתווכח עם העובדה כי נוכחותן של נשים בעמדות בכירות בעולם העסקים רק הולכת וגוברת * נשים ועסקים

1
| |

כמה פעמים מיששתם בבהלה את הכיסים לראות אם המכשיר האהוב שכל חייכם נמצאים בתוכו עדיין עליכם, כמה פעמים התבאסתם שהוא לא מוטען או שהוא נפל וחלילה בל יישרט * תארו לכם, הייתם מתייחסים כך אל התורה?

1
| |

מקרים מחרידים פוקדים אותנו מידי תקופה, אנו כחברה ניצבים מול אותם נתונים ונפעמים מגודל הטרגדיה, יש לנו רק דרך אחת להתמודד עם זה * מאשי קידר בפוסט מעשי וממוקד (דעות)

3
| |
לכתבות ישנות יותר

כיכר השבתפורטל חדשות ועדכונים לציבור החרדי

כיכר השבת
חדשות כיכר השבת | הצהרת נגישות | RSS | פנו אלינו | קריירה | אחסון אתרים Hosted by sPD.co.il
מדיניות פרטיות תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות כיכר השבת 2009-2025