"לאחר מריבה עיקשת של מלאך המוות, ליבו של אבא נדם. קרובת משפחה שוכבת גוססת במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים" - אתי קצבורג חולקת עימנו את תחושותיה הקשות ואת הציפייה לגואל שיבוא (דעות)
בפתח החודש שכולו אור, מתחברים לנקודת האמת הפנימית ולומדים על האחריות שלנו לקום ולפעול, לחסן ולהתחסן. הרבנית חדוה לוריא על התפרצות מחלת החצבת, על השתדלות ועל ידיעת האמונה- בחירה חופשית עם אמונה שהכל מאת ה'. איך למדים מחיסון החצבת על הערבות ההדדית של עם ישראל וגם למה זכה היהודי שאכל עלים בשמחה?
כבר לא מעט זמן, הנני מתחבטת ומתייסרת בשאלה מהותית, שלא לומר קיומית, הטורדת את מנוחתי, ואז, בוחן כליות ולב זימן לי את הפוסט המדויק של הקומיקאית המופלאה, הניה שוחט, העוסק בדיוק באותה תהיה (דעות)
בחירות הן חגיגה דמוקרטית, שיטת הממשל שהפכה את העולם לטוב יותר ואת האזרחים לנחשקים לפתע בעיני השלטון. ובכל זאת מסתבר, אין טוב בלי רע * כשהבחירות עצמן הופכות למלחמת איש באחיו (דעות)
רק מי שנמצא במצב הזה יכול להבין את הפרדוקס הבלתי נתפס בין להזריק לילד חיים לבין המינון שחלילה יכול לגרום לאובדן ברגע • הכאב התמידי בלהיות אמא מזריקה. טור מיוחד
כמעט מדי יום אנחנו נתקלות בטקסטים על העצמה נשית, בטחון עצמי ועוד מילים כאלה שנסמכות אליהן הטיות של עצמי ועוצמה, אבל לפעמים סרט יכול לעשות עבודה טובה בהרבה (אימון אישי)
המילים שלך יכולות לחיות, לתת כוח לסובבים אותך; לשכנה, לגננת, לאמא, לאח הקטן, לבוסית - אנשים צריכים את הכוח של המילים שלך. הגיע הזמן שתחוללי פלאים (אימון אישי)
המילה 'עצמאות' יכולה לבטא כוונת רבות ושונות. יום העצמאות השבעים למדינה יכול להוות הזדמנות טובה לבדוק מהי 'עצמאות' בשבילי וכיצד להתחבר אליה (מאמע, דעות)
אני זוכרת את האגרוף בבטן שקיבלתי עמוק בתוך שנות התבגרותי כשעברתי במקרה ליד בית קברות צבאי, למול השטח המתמלא ביום הזיכרון משפחות ישראליות קרועות מבפנים. לא יכולתי לדמיין את מה שראיתי בתמונת מציאות אחת, כי איך אפשר לזכור זיכרון שלא קיים? (טור אישי)
בעבר, כששמעתי את המושג שיעבוד עלו בראשי תמונות של משטרים אפלים, אלימות וחושך. נטיתי להפליג במחשבתי אל עבר העבר הרחוק, על שבויים, חדרונים מצחינים ואדם כפות ומפוחד אשר נמצא הרחק הרחק. ככל שחלפו השנים העמקתי יותר ומצאתי כי לחירות ושיעבוד יש אספקטים רחבים יותר ועומק * אז למה אנחנו עדיין לא מרגישים בני חורין? (דעות, מאמע)
מדהים לגלות שגם מהאנשים שאנחנו פוחדים לכאורה מהתגובה שלהם, עסוקים ב'לחשוב' מה אחרים חושבים ואומרים עליהם. אז תרגיעו, כולנו באותה סירה. לקח לי הרבה זמן להבין מי אני באמת, להוריד את המסכה ולדעת שקיבלתי מתנה. נעלי עקב או סנטימטר נוסף, לא יסתירו אותי ולא יעשו אותי אחרת * פדות רוטנמר מסירה את המסכה ומחוללת שינוי (מאמע)
יכולת ההשפעה באמצעות האינטרנט מאפשרת לך להרעיף המון טוב על קהלים נרחבים . ומה יותר חיוני מזה? • הדיגיטל אם נרצה או לא כובש כל חלקה בחיינו והופך לחלק אינטגרלי מהם. זהו כח אדיר! • תעשו טוב, תבחרו בטוב! (מאמע)
רק כדי שלא תתבלבלו ותכירו כמה שיותר, תשתחררו מכל הסטיגמות ומכל מה ששמעתם. 'לא תאמינו, אני אישה וגם דוסית, אוהבת את העולם הזה ומתכוננת לעולם הבא' * דנה ורון דוסית וטוב לה (דעות)
חני לא "ניצחה" את המחלה, אבל היא כן ניצחה על המחלה. ניצחה כל מה שהמחלה הזו מסמלת: אי וודאות. ייאוש. ניתוק. אדישות. התכנסות. את כל הרשימה הזו היא "המירה" לשמחה אמיתית, לתקווה נכונה (מאמע)
כידוע, בזכות אותן "פושעות" - כולנו כאן. אם לא היה מורא שמיים עליהן, אולי החשש הטבעי היה גובר על השכל הישר, וגורם להן לרעוד ולברוח ממשימת חייהן – החייאת הנערים, תקומת עם ישראל. על כך אמרו חז"ל ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" (דעות)
בית המשפט העליון (בע"ם 919/15) אימץ פרשנות שונה להלכת המשפט העברי וקבע כי מעתה ואילך בני זוג החולקים משמורת משותפת על ילדיהם בגילאי 6-15, ואשר הכנסתם קרובה, יישאו כל אחד בהוצאות הילדים כאשר הילדים במשמורתם. האב לא יצטרך להעביר לאם סכום קבוע המכסה את צרכיהם ההכרחיים של הילדים, כ-1300-1400 ש"ח לילד מלבד המדור והוצאותיו (מאמע, משפט)
וואו, זה היה מהיר ואנחנו כבר בתוך חודש מרחשוון, בתוך השגרה היומיומית וזה הזמן להיזכר בשמחת החגים ולהושיט יד אחת לשנייה על מנת ליצור תשתית לשירת מרים מחודשת בגאולה הקרובה (מתחילות מחדש)