כמו רוב הבעיות הנפשיות האחרות, הפרעות אכילה אינן באות לידי ביטוי באופן זהה אצל כל אחד ואחת. על פי הארגון האמריקאי "הברית הלאומית למחלות נפש", בתרגום חופשי: "הפרעות אכילה הן קבוצה של מצבים הקשורים אחד בשני, הגורמים לבעיות רגשיות ופיזיות קשות. מצב כזה כולל בעיות קיצוניות בתחומי המזון והמשקל; עם זאת, לכל אחת מהן יש תסמינים ייחודיים המבדילים בינה לבין האחרות. מכיוון שהפרעות אכילה יכולות להשתנות מאד מאדם לאדם, קשה לדעת איך לתמוך בקרובי משפחה וחברים, שיתכן ונאבקים בהן.
זו הסיבה שבגינה פנינו לד"ר ארין פארקס, פסיכולוגית קלינית וחוקרת, שלה יותר מ-15 שנות ניסיון בטיפול במתבגרים ובמבוגרים באשפוז, אשפוז חלקי ובמסגרת אשפוזית אינטנסיבית. היא חלקה איתנו ארבעה דברים שלעולם, אבל לעולם, אין לומר למי שמתמודד עם הפרעת אכילה - ללא קשר לסוגה:
1. לא הייתי מנחשת לעולם; את נראית נהדר!
"במבט שטחי, אינכם יכולים לדעת מי סובל מהפרעת אכילה או סבל בעבר. רוב האנשים הנאבקים בהפרעת אכילה אינם נכללים בקטגוריה של 'תת משקל'. כמו כן, אינכם יודעים באיזה משקל גוף הם רוצים להיות וגם לא מה בריא או 'נורמלי' לגופם. כלל אצבע טוב: אם לא הייתם אומרים את זה על הגובה של מישהו, אל תגידו את זה על המשקל שלו".
2. כמה ירדת?
"הפרעות אכילה עשויות להיות כרוכות בירידה במשקל, אך הן יכולות להיות כרוכות גם בעלייה, או באי עלייה במשקל כמצופה (למשל, ילד שצריך לשקול יותר בגיל 14 מאשר בגיל 10). התרבות שלנו אוהבת תמונות של לפני ואחרי, אבל אצל הסובלים מהפרעות אכילה, תמונות הלפני ואחרי נמצאות בראש. כאשר אנשים נאבקים עם הפרעות אכילה, מוחם נשלט באופן בלעדי על ידי מחשבות על אוכל או על גופם. ה'אחרי' האמיתי הוא שהם מאושרים יותר, מסוגלים ליהנות מהחיים ופחות חרדים. התמקדו בהרגשתם, לא בגודל גופם".
3. אוף, הלוואי שאוכל להפוך לאנורקטית, לי יש בעיה הפוכה
"אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את האמרה הזאת, הייתי עשירה היום ממש! זו הבדיחה הנפוצה ביותר שאני שומעת כאשר מספרת לאנשים שאני עובדת בתחום הפרעות האכילה. התרבות שלנו אובססיבית לירידה במשקל. אבל האם הייתם אומרים למישהו שחולה בסרטן, עובר גירושין או מתאבל על מותו של אדם אהוב, 'הלוואי שהייתי חווה את זה, כדי שארזה גם?!' אם כן, אתם עושים טעות חמורה. כולנו צריכים לבחור באושר על פני רזון ולהפסיק להשוות בין השניים".
4. אני לגמרי יודעת מה עברת - נהגתי תמיד לשתות סתם שייקים כדי להישאר רזה
"הכוונות שלכם כל כך טובות - אבל הן לא מובילות אתכם למקום טוב. בעוד ששניכם הייתם קורבנות של התרבות השמנופובית שלנו, אתם מערבבים בין שני דברים. להיות עצובים זה לא כמו לחוות דיכאון. להיות מודאגים זה לא כמו לסבול מהפרעת חרדה. ולהיות קורבן לתרבות השמנופובית שלנו ואובססיבית הדיאטות, זה לא כמו לסבול מהפרעת אכילה. כשאתם בספק, אמתו והציעו תמיכה: 'זה נשמע קשה; איך אני יכול לעזור?'".