ריבונו של עולם, יש לי שאלה אחת קטנה!

שאלה אחת קטנה...

יש לי שאלה אחת קטנה...

איך אפשר לסלוח? איך אפשר לסלוח למי שהרס לי את החיים ברגע. שהכניס אותי למנהרת הכאב הזו בלי יכולת לצאת,
שזרע בי ערוגות של כאב שנטע יאוש...איך אפשר לסלוח? למי שלקח לי את השליטה על הדבר שהוא הכי שלי, על הגוף שלי. איך אפשר? אני מנסה לחשוב לאסוף את כל הכוחות שבי ולסלוח. אבל לא מסוגלת.

לא מסוגלת לסלוח למי שלקח את שנות הילדות היפות שלי והפך אותם לגהינום, שהזרים בי ליטרים של דמעות ואין סוף כאב. למי ששינה את החיים שלי בצורה בלתי ניתנת לשינוי שגרם לכך ששום דבר לא נשאר כמו שהיה שום דבר! שלקח את הלילות שלי והפך אותם לסבל בלתי יתואר. לסיוטים שתוקפים פתאום לכאבים שאין להם הסבר, לתחושות האשם האלו שלא גומרות להציף נגד השכל, נגד ההבנה, נגד הכל!

ופחד...

טונות של פחד מכל גבר, טוב ככל שיהיה, פחד תמידי שהולך אחריך כמו צל, שכובל אותך בהמון חוטים שקופים שנוטל ממך את השינה שמכאיב לך בלילה, ששורט אותך ביום. ומיליוני דמעות חמות..

שפעם הן עוד היו בעיניים היום הם כבר על החולצה, איך אפשר לסלוח למי שבשביל הנאה אחת רגעית גרם לסבל הנצחי שלי. אבל ריבונו של עולם אני יודעת ומאמינה שמי שעמד מאחורי הניסיון האדיר הזה, וששלח דווקא אליו את היצ"הר הזה ודווקא אלי - אותו... זה רק אתה.

ולכעוס..

הכעס עליו זה לא הדבר הנכון באמת. אני יודעת שאתה למעלה יושב ומסובב את הכל, ובוחר לכל אחד את הניסיון שלו ושלח לכל אחד את הכוחות שלו, באהבה אדירה, אהבה שהיא נגד השכל נגד ההבנה, נגד הכל. ושהפוגע הזה רק שליח, שליח חובה אמנם, אבל שליח. אז אני מקבלת עליי יסורים באהבה ובאמונה ענקית שזה ממך וזה לטובה.

אז כן אבא, אני סולחת!