מיכאלי, אינה מתבלבלת ומסבירה כי מטרתו של הסרטון הוא ליצור חברה טובה יותר ומציינת שהיא לא נגד החרדים, אלא רק בעדם ובאותה הנשימה מכתימה אלפי תארים אקדמיים של חרדים וחרדיות שנלחמו בשיניים כדי לנצח את הסטטיסטיקה, לעשות תואר ולהצליח.
לח"כ מיכאלי יש הרבה הסברים, למה היא נגד התוכניות הייעודיות לחרדים באקדמיה. לטענתה, במסלולים הייעודיים מצנזרים תכנים שהרבנים לא מסכימים שנשמע. למשל, "אנטומיה", "כבוד האדם" "ופרויד". לא ברור לי, על סמך מה הסתמכה ח"כ מיכאלי בקביעתה המכלילה והמקטינה.
כבוגרת מסלול חרדי, למדתי "פרויד" ו"כבוד האדם". אחותי, גם היא בוגרת מסלול חרדי למדה "רחמנא ליצלן"- "אנטומיה" -אז למה להפריח לאוויר עובדות שהן לא נכונות? רצונה של ח"כ מיכאלי להיות "בעדנו" אינו יודע גבולות, כך היא מסבירה לבוחריה החילונים כי "החרדים מקבלים בדיוק את אותו התואר אבל לא לומדות ולומדים את מה שהחילונים לומדים", "לסטודנטים החרדים עושים הנחות" – חברת הכנסת גם מסבירה מדוע מוכרחים לעשות לחרדים ולחרדיות "הנחות" "כי זה מידי קשה כשאין לימודי ליב"ה". אין גבול "לאהבה"!
כשראיתי את הסרטון התקוממתי אל מול ההשוואה, ההסתה, העמקת הפערים החברתיים בין האוכלוסיות השונות, התנשאות המיותרת אשר נאמרה באצטלה של דאגה וניכוס האקדמיה למגזר ספציפי "הופכים לנו את האקדמיה לבית הכנסת" שלא לדבר על ההנחות יסוד שהיו שגויות.
ח"כ מרב מיכאלי, אני פונה אליך כאישה חרדית, אם, רעיה, בוגרת מסלול חרדי נפרד בקריה האקדמית הקמפוס החרדי. כעו"ד ומגשרת שהשתלבה במעגל העבודה, כשותפה מייסדת של משרד עורכי דין וכמעסיקה. אני פונה אלייך, בשמי ובשם סטודנטים וסטודנטיות רבים ורבות אשר עברו את המסלול שלי ומבקשת לחדש לך כמה דברים:
רבים ורבות מהציבור החרדי לא היו מגיעים כלל לאקדמיה אם לא היו מסלולים ייעודיים לחרדים. במצב דברים זה, החברה הכללית הייתה מפסידה אנשי מקצוע הגונים ומוכשרים. יתרה מכך, פערי הידע והפערים החבריים היו מעמיקים עוד יותר- לא חבל?
לכל אדם יש זכות בחירה, תתפלאי אפילו בציבור שלנו. כל אדם רשאי לבחור היכן ומה ללמוד. יש ביננו הבוחרים ללמוד במסלולים כללים. אחרים בוחרים אחרת, זאת זכותם! זכותם כאזרחים לקבל את האופציה ללמוד לימודים גבוהים, להרחיב את הידע ולהתקדם במסגרת המתאימה לאורח חייהם. הבחירה של חרדיות וחרדים במוסדות ספציפיים לעיתים נובעת בגלל שהמקומות הללו מפוקחים ע"י רבנים.
בעניין הנשירה... לא תמיד הסיבה היא לימודית. קשה, עד בלתי אפשרי לעיתים לנהל בית עם כמה קטנטנים, לעבוד וללמוד. כאשר אני אומרת ללמוד זה ללמוד הכל מהתחלה, כל מה שלא למדנו במשך כל החיים שלנו ואז לחזור לבית מלא ושוקק חיים ולטפל בילדים לפרנס אותם לנהל בית ולהתמודד עם כל מהמורות החיים ובנוסף לכל ללמוד ולהצליח.
אז כן, למרות כל הקושי יש כאלה שמצליחים.
הייתי מצפה מאישה שמחשיבה את עצמה כנאורה וחכמה, לקבל ולכבד את השונה, אמירה פופוליסטית כדוגמת הרבנים שלהם רוצים להותיר אותם בגטו חשוך, אינה אלה בורות ונבערות. הליכה אחרי מנהיג מסוים ובמקרה שלנו המנהיג הוא הרב, הינה בחירה. כן, גם אנחנו בוחרים את רבותינו, את השקפת עולמנו ואת מסלול חיינו.
כדי לא לחטוא לאמת, אודה, כי לכל מטבע יש שני צדדים, גם לתוכניות אלו. כן, התוכניות הללו צריכות לעבור מקצה שיפורים. הדרת המרצות מכיתות הגברים, קיום בחירות לאגודת הסטודנטים בימים של גברים בלבד אינם מקובלים ומן הראוי שיעברו מן העולם.
אז בטרם תשקע החמה ותיכנס השבת אסכם את דברי, במדינה דמוקרטית חשוב לתת הזדמנות אמיתית לכל אחד ואחת לא משנה לאיזה מגזר או מגדר הוא משתייך או משתייכת. כדי לצמצם את הפערים החברתיים כדאי שנמקד כולנו ב"יש" ונפעל בכוחות משותפים כדי לטפל ולשפר את שטעון שיפור זאת מבלי להתנשא, להכתים או להכפיש את השונה.
הכותבת הינה עו"ד ומגשרת בתחום דיני המשפחה.