מיומנה של אלמנה // ערב יום הכיפורים תשע"ט

(צילום: שאטרסטוק)

כל כך רציתי להגיע אליך אבא אברהם, למערה הקדושה ששילמת עליה כסף רב עובר לסוחר ולא זכיתי.
כל כך רציתי לעמוד מול קיר ציונך ולהרטיב אותו בדמעות שאגרתי שנה שלמה בלב.
כל כך רציתי לעמוד מול ציונך ולבקש ממך ,שכשם שעמדת בתפילה ולימדת זכות על תושבי סדום ,כך תעמוד מול בורא עולם על בניך ותשתף את מידת החסד שניחנת בה ,שנזכה כבר לישועה פרטית וכללית לכל בניך רחומיך.
כל כך רציתי להגיע להשתטח על הפתח ברצפת ציונו של יצחק אבינו, שמי שעמדה שם פעם זכתה להריח ריח מיוחד ולשאוף אוויר נקי וצח ולא זכיתי.

רציתי לומר לך יצחק אבינו, אתה הסכמת להיעקד על המזבח רק כדי לעשות את רצון ה', גם אני נמנית עם כל אלה שעקדו את היקר להן וגם אני עקדתי את בעלי ז"ל שעלה למרומים והוא צעיר לימים.
רציתי לשאול אותך אבא יצחק איך מרגיש מי שמסכים לוותר על החיים שלו למען קידוש ה'?
רציתי לבקש ממך עצה איך להמשיך להנהיג את הבית שלי בלי אבא מנהיג לילדים?
רציתי להגיד לך אבא יצחק שאל תוותר!

תעמוד לפני בורא עולם במידת הגבורה שבה ניחנת ותגיד לו, תגיד לו אבא די! אי אפשר יותר לסבול את צער הגלות.
כל כך רציתי להגיע אליך אבא יעקב ולנשק את קיר ציונך ולהבין איך סבלת כל כך הרבה צער בעולם ונשארת במידת התפארת?

איך הצלחת לעבור את עשיו ולבן, החלפת רחל בלאה ובסוף חייך צרת יוסף ועם כל זה לזכות לחתום בחותמך את מידת האמת? כל כך רציתי להבין איך מחלקים אהבה לשתיים עשרה ילדים ועוד 2 נכדים כמו הבנים? איך לקחת על כתפך את המשכו של עם ישראל כשידעת שיגיע יום ונחטא? רציתי להגיד לך שבכל הזדמנות שיש לי אני נוסעת לזו שאהבת מכל, אימא רחל, מי שהפכה להיות האימא של כל הבנים והבנות שלך.

וגם אליה הייתי צריכה להגיע היום ולא זכיתי רציתי שאימא רחל תראה את כולנו, את כל מי שאיבדה את היקר לה, את הבעל שלה ובעל כורחה קיבלה את התואר אלמנה. כי את ואני אימא רחל יודעות שאלמנה זה אל מלך נאמן ה' את ואני יודעות שבתוך המילה אלמנה מסתדרת שאלה למה אן? למה חסר? למה לקחת? ואת ואני יודעות, כמה נשים איבדו את בעליהן והן צעירות בימים? כמה חיילים לא שבו לבית הוריהם, ובעל כורחם הפכו להיות הורים שכולים? כמה הורים סובלים מילדים חולים ולא בריאים?

ואת אימא רחל, את שכמעט כל שבוע אני אצלך בלי לחכות ליום כיפורים.
את אשת הסוד שלי, את זו שכאבי הוא כאבך , בקשתי היא בקשתך ותפילותי הן תפילותיך.
את שלקחת על עצמך לעמוד לפני בורא עולם ולדרוש לדון אותנו "לפנים משורת הדין".

כל כך רציתי לבוא אליך היום ולא זכיתי....
אז לכל האבות והאימהות הקדושות שלנו, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב עם רחל ולאה
שאו תפילה למעננו ואל תרפו מלהתפלל על צאצאנו.
אתם שרואים את עם ישראל בצערו
אתם שרואים ומרגישים כל יום את הכאב של משפחות
שמאבדות את היקר בפיגועי חבלנים רק בגלל היותנו יהודים.
אתם שרואים את צער החולים ואזלת הידיים של רפואת בשר ודם.
אתם ששומעים את כל הרווקים והרווקות שמשוועים להקים בית בישראל
אתם שמתרגשים מכל ניסיון של זוג לזכות לפרי בטן .
אתם אבות ואימהות של עם ישראל, יחד עם כל הצדיקים בואו נישא למרום עיניי ונתפלל לאבא שבשמים שיעמוד מכיסא דין וישב על כיסא רחמים, שיאמר לצרותינו די די די!

והשנה הזו שנת תשע"ט תכלה שנה וצרותיה , תחל שנה ושמחותיה שנזכה לדברי הנביא ישעיה "כי ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך".

גמר חתימה טובה לכל עם ישראל