פרשת ראה: פינתו של הרב אליעזר שמחה וייס

כאשר הייתי בישיבה בחו"ל הייתה "תפיסה" שיש אפשרות ללמוד בזמן השינה. נהגנו סמוך לשינה אחרי ברכת המפיל וקריאת שמע על המיטה ללכת לישון כאשר ברקע פועל רשמקול המשמיע דף גמרא. לקלטות קראו " תורה טייפ".

עשינו את זה א' משום שאמרו שקולטים את הלימוד בזמן השינה וזה היה דרך לקלוט במהירות את הלימוד וגם בזה קיימנו את המצווה של והגית בו יומם ולילה!

יש שם לטיני מדעי ללימוד בזמן שינה. היפנופדיה hypnopedia :ויתכן שאנחנו מסוגלים לקלוט דברים תוך כדי שינה אבל זה לא ממש עובד בלימוד דף גמרא.

הפתיחה של פרשתנו פרשת ראה היא: צמראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה ' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום.

יש הרבה פרשנות על הפסוק למשל למה הפסוק מתחיל בלשון יחיד : " ראה" וממשיך בלשון רבים "לפניכם" והפסוק ממשיך את הברכה אשר תשמעון? מדוע הברכות מגיעות כשאנחנו שומעים ומקשיבים? מדוע לא כשאנחנו שומרים או כשאנחנו עושים לכאורה בשמירה ו/ או עשיה יש ברכה למה דווקא כדי לזכות בברכה אנחנו נדרשים ל"אשר תשמעון" האור החיים הקדוש מסביר כי הקשבה היא הבסיס לכל דבר.

אם נקשיב באופן פעיל לדברי ה' גם אם פעולותינו אינן %100 ,ההאזנה שלנו תנחה אותנו בהמשך הדרך בדרך הנכונה. האור החיים הקדוש כותב " ותלה הכתוב ברכה בשמיעה ולא הזכי ר לא מעשה ולא שמירה, לפי שהשומע דברי אלקים חיים התורה מטיבה נפשו ומישרתו כי יש בה סם חיים כ אומרם ז"ל (פתיחתא איכה רבתי) המאור שבה מחזירו למוטב, לזה תלה הכל בשמיעה:

לעיתים בשעות שאנחנו ערים אנחנו גם לא לגמרי מקשיבים. כמו האדם שישן בפועל, אנו שומעים צלילים, אך האם אנו באמת מקשיבים? האם השיעורים והדרשות שאנו נוכחים מגיעים לחלק במוח שלנו שמעבד את המידע? כאשר אנשים אחרים מדברים איתנו, (לפעמים בזמן שאנחנו מסתכלים ב טלפונים שלנו), האם אנו צרק שומעים את הצלילים או האם אנו מעבדים את מה שהם מנסים לומר לנו? כשאנחנו נכנסים לחודש אלול, ספרדים מתחילים לומר סליחות. אחת הסליחות שאומרים מתחילה במילים "בן אדם מה לך נרדם", ביטוי שנשאל מהתוכחה שניתנה ליונה כאשר ישן בסערה שאיימה להטביע את הספינה.

הפייטן קורא למי שאומר הסליחות ואומר לו אל תרדם. אל תהיה נוכח – נפקד כאילו אתה באמצע השינה . היה אקטיבי רְּ חַ ץ ּוטְּ הַ ר עֲמֹד כְּ גֶּבֶּ ר. מראש חודש אלול אנו מתחילים לתקוע בשופר, שלדברי הרמב"ם הוא רמז לעורו ישנים משינתכם.

אלול הוא זמן להבין שזה הזמן שאנחנו צריכים להתעורר ולהקשיב באופן פעיל לצלילים סביבנו. ולפעמים להקשיב אפילו לצלילי השקט - עברנו תקופה קשה השנה עם נג יף הקורונה,. היה סגר, הכול היה שקט ודממה. אבל מי שהקשיב היה יכול לשמוע בתוך צלילי השקט את הקב"ה מדבר איתנו ואומר לנו, הכתר (קורונה בלע"ז ) שלי אני מלך העולם תשמעו לי ותראו ברכה!