בכל תחומי החיים בין אם בתחום המשפט, המדע או תחומים נוספים, אנו נוטים לחשוב שהמערכות והידע שלנו מושלמים. במציאות, זה לא המקרה. אנו עושים כמיטב יכולתנו לשאוף לשלמות בגבולות אנושיים, אך בסופו של דבר, עלינו להבין שיהיו פגמים גם בין המומחים, ושהשלמות האמיתית נותרת בידי ה'.
שלמות? לא אצלנו
בפרשתנו אנו קוראים "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא", כיצד יתכן שאנו יכולים לשבח את ה' על שאינו מעוות את הצדק? אנו מצפים מבני אדם שלא יעוותו את הצדק אבל לא היינו בהכרח משבחים שופט על כך שאינו מעוות את הצדק.
הפסוק מדגיש את ההבדל בין שיקול דעת אנושי למשפט אלוקי. כשבני אדם מנסים לדרוש צדק, אין בידם להגיע לשלמות. יש להם כללים שצריך לפעול לפיהם, אבל העונש אף פעם לא תואם בדיוק את ההפרה. לעומת זאת, שיקול הדעת של ה' מושלם לחלוטין. כל התגמול והעונש הם בדיוק מה שמגיע לנו.
כמו כן, בכל הפעולות שלנו אסור לנו להיות בטוחים בעצמנו עלינו להבין ששלמות קיימת רק אצל ה'. אל לנו לחשוב שהצדק תמיד איתנו שאנחנו יותר טובים מאחרים ואנחנו תמיד צודקים !