האם הניצחון והכישלון הם מידות מולדות או תלויות באדם? האם אפשר ללמוד לנצח? מה הכוח של מידת הניצחון, המוגדר בקבלה כ"מידת הנצח"?
הניצחון - כוח נצחי
מידת הנצח היא, היכולת של האדם לצאת ממצב של כישלון למצב של ניצחון.
הכח של הניצחון הוא - נצחי, קיים וטבוע בכל אדם.
הניצחון יכול להיות כל כך עוצמתי, ששום קושי או עיכוב לא יעכבו את האדם שרוצה לנצח, כי המקור לניצחון נובע מהקשר הנצחי של עם ישראל עם הקב"ה, והוא מתחבר לנקודה הנצחית שמצויה עמוק בנשמתו, שמצויה ב'חלק אלוק ממעל', שיש לכל אחד מאיתנו.
עיקר כוח הניצחון נובע מכוחות הנפש: האמונה שלנו היא, שהקב"ה רוצה שהאדם ינצח, ויש לאדם יכולת לכך, והוא ראוי לניצחון, ולפי מידת אמונת האדם בניצחון, כך הוא ישקיע מאמצים כדי להגיע להצלחה.
נצח - יציאה מגבולות ההוויה
פרושה הפשוט של המילה 'נצח', היא: נצחיות.
'נצחיות' היא: יציאה מגבולות 'ההווה' ומבט לעבר חיי ה'נצח'.
אדם מסתכל על מעשיו מתוך 'ראייה נצחית', בלי לתת משקל לקושי הרגעי, ויצליח לנצח, מכיון שהוא זוכר שלתוצאה הסופית יש - משמעות נצחית!
כאשר בזמן הפעולה מסתכלים על: התוצאה והרווח - הקשיים מתגמדים, והאדם יצליח להגיע לתוצאה הרצויה.
הניצחון – נמצא בנפש האדם
כל אדם יכול ל'נצח', אבל, הוא צריך לעשות עבודת נפש כדי להאמין באמת שהוא יכול להגיע לניצחון, כל ניצחון שהאדם שואף ומגיע אליו - מקרב אותו לקב"ה, כי הוא יודע שקיבל את כוחותיו מבורא עולם במתנת חינם, והוא מתפלל ומבקש למלא את ייעודו בעולם, הוא רוצה להשתמש בכוחות שניתנו לו, הוא בוחר לנצח - וה' מסייע בידו.
חיבור לאמונה בקב"ה, ובכוחות שניתנו לו משמים, מאפשר לאדם לממש את רצונותיו – ולנצח, תוך התגברות על כל הקשיים והמכשולים.
יסוד חשוב בעבודת ה': הקב"ה רוצה שהאדם יצליח, אבל, מימוש ההצלחה תלוי באדם: אם הוא מאמין שיצליח, ואם הוא עושה השתדלות לקדם את ההצלחה. החיבור הנפשי של האדם לישועה, מביאה את הניצחון - למנצח!
הקושי - מגביר לאדם את החשק לנצח
הקב"ה נתן לאדם את הניסיון והקושי ו'אי ההצלחה' הזמני, רק בשביל שיהיה לו יותר חשק לנצח, שיראה את היעד עומד מול עיניו, ויהיה ברור לו שהוא ינצח על אף הקשיים שבדרך.
אדם שאוסף את כל כוחותיו הפנימיים, ולא מוותר, מגיע – לניצחון!
אדם שמתחבר אל גבולות ה'נצח', ולא נותן לקשיי ההווה להשפיע עליו, הוא מושך על עצמו את הניצחון והישועה - שמוכנים לו משמים!!!
אדם שמוכן להתאמץ ולשנות הרגלים, ומתקדם אל הרצון, הוא יוכל להגיע לשלמות ולניצחון, בתנאי שיפעל מכוח האמונה בבורא העולם, שהוא נתן לו את הכוחות הנדרשים כדי להגיע להצלחה.
רבי צדוק הכהן מלובלין כותב: "כשם שצריך אדם להאמין בקב"ה, כך הוא צריך להאמין בעצמו" (צדקת הצדיק אות קכד).
בעל ה'פחד יצחק' זצ"ל אומר, שהיום אין לאנשים יצר של עבודה זרה, אבל: יש "יצר דמיונות" אחר, והוא שאנשים אינם מאמינים בעצמם (אהל משה ע' תנ"ט).
הניצחון הוא כמו אתגר הרכבת פאזל
השפעת מידת הנצח מורגשת: בכח ובמרץ ה'בלתי נידלים' שהאדם מסוגל להשקיע. האדם יודע שכל פעולה מפעולותיו, אינן אלא חלק בפאזל גדול שהוא מרכיב, שבסופו הוא יראה את התמונה הכוללת והשלמה: 'תמונת הניצחון'.
האדם יודע ומרגיש שהניצחון בא יבוא! הוא רק צריך להתקדם לפי השלבים, וכל שלב מקדם אותו להשלמת: תמונת הניצחון! האדם מתרגש ומתלהב ממש כמו ילד קטן שמתרגש מהרכבת פאזל, שמורכב ממאות או מאלפי חלקים שמשלימים זה את זה, כך חיי האדם - מורכבים מהמון ניסיונות וארועים וחלקיקי 'פאזל' שונים.
למרות הקשיים שמתלווים לאתגר, לפעמים נראה שהקושי בלתי פתיר, אבל, אדם שמכיר בכח הניצחון שטבוע בו, יכול לראות בדמיונו את תמונת הפאזל מושלמת - ממש בפועל! ולכן, על אף שהשלמת הפאזל לעיתים איטית, האדם יודע ומרגיש שהיא - מובטחת!
הסוד של המנצחים
הסוד העוצמתי שמקדם את האדם לניצחון הוא: הידיעה כי הניצחון בידו! רצון ה' שהאדם ישתדל ויתאמץ, ויגיע אל הניצחון, וכל מה שנותר לאדם - להתפלל לסייעתא דשמיא - לחתור לניצחון.
האדם חותר בעקביות להשלים את הפאזל: 'תמונת הניצחון'! הוא משקיע את כל העוצמות והכוחות, הרעיונות והאמצעים הדרושים לכך, כי ברור לו שכל צעד מקדם - לניצחון!
לחגוג אל ניצחון
כל אדם שמרכיב פאזל יודע לתאר את ההנאה שיש מכך, כך ניתן לתאר את ההנאה של האנשים שאוהבים לנצח, היא מתעצמת בכל שלב, והם רואים בדמיונם את התמונה ממש נשלמת לנגד עיניהם, והופכת למציאות חיה וקיימת, ולכן, הם לא נרתעים משום פעולה בדרך ליעד, על אף המאמץ הנדרש, להיפך, הם רואים כל פעולה - כמקדמת את 'פאזל הניצחון', והם חוגגים כל התקדמות, ואפילו את ההתקדמות – הכי קטנה!
המוטיבציה של המנצחים גוברת מרגע לרגע, ועד שהם לא יראו את הניצחון מתממש מול עיניהם, הם לא יעצרו ולא יירתעו מלהשקיע מאמצים, ואדרבה, הם יגבירו את מאמציהם עד שיממשו את התוכנית שאליה הם שואפים....
ניתן לנצח - אין יאוש כלל
רק כאשר האדם מאמין בכל ליבו ש"אין שום יאוש בעולם כלל", הוא יוכל להגיע לניצחון.
אחת הנקודות המרכזיות בספירת העומר היא, לראות כל התגברות וכל ניצחון כניצחון נצחי של האור על החושך, וכדאי לזכור שהניצחון קיים ותמידי, גם אם לא תמיד רואים אותו במוחש.
אפשר לומר שחלק גדול ממה שמביא לאדם את הניצחון, הוא: הניצחון על הייאוש, שלוחש לאדם בדרך קבע, שחבל להתאמץ וחבל על הזמן, ועדיף להשאיר את הניצחון למי שרגיל אליו, ואז – "לוזר נשאר לוזר".
נצח שבנצח
מובא בספרי הח"ן, שהקב"ה סופר את ספירת העומר בצורה הפוכה מאיתנו, ההתחלה היא 'מלכות שבמלכות' והסיום הוא 'חסד שבחסד', נקודת המפגש בין הקב"ה לעם ישראל היא ממש היום, שאנו סופרים חמישה ועשרים יום, מידת: 'נצח שבנצח'. וזוהי מידתו של ה' יתברך. הקב"ה האציל עלינו ממידותיו, וממלא אותנו בכוחות עצומים, בצורה תמידית - כדי שננצח.
ובסיעתא דשמיא כל הרוצה ליטול - יבוא ויטול! ניצחתי ואנצח!