הגאון רבי זונדל קרויזר זצ"ל בעל "אור החמה". נולד בכ"ז בתשרי תרפ"ד, בירושלים לרב אליהו צבי ולטויבא לבית אייזנשטיין. מנעוריו נודע רבי זונדל כמתמיד עצום ובעל הנהגות צדקות יוצאות דופן.
הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים בירושלים, בין השאר אצל הרב אברהם חיים הקלמן. לימים, היה בין עשרת התלמידים הראשונים של הכולל בישיבת מיר בארץ ישראל. הוא נמנה על החבורה הירושלמית שהייתה מקורבת לחזון איש, וראה בחזון איש את רבו המובהק. קשרים אלו, יחד עם קרבתו לרב חיים גריינמן ולרב יושע בער סולובייצ'יק, ובהמשך שכנותו עם הסטייפלר בבני ברק, עיצבו את דרכו התורנית והרוחנית.
לאחר נישואיו למלכה בת הרב אהרן יעקב פרוש, נערך עבורו "הסכם יששכר וזבולון" מיוחד ביוזמת ראש הישיבה הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל. הסכם זה, שנערך עם הגביר גרשון לוין ורעייתו, אפשר לו להתמסר ללימוד התורה בשלווה לאחר נישואיו, והוא התחייב בתמורה ללמוד בכל כוחו. ואכן, ההתמדה הייתה ממאפייניו הבולטים לאורך כל חייו. וכבר בתקופה מסוימת לאחר נישואיו, הספיק לסיים את כל הש"ס ואת ארבעת חלקי השולחן ערוך. סדר יומו הקבוע כלל שינה משעה תשע בערב וקימה לאחר חצות הלילה, ולימוד שבעה דפי גמרא לפני התפילה. הוא אף עסק בלימוד קבלה בישיבת שער השמים.
למרות גדלותו בתורה והערכה לה זכה, הרב זונדל קרויזר סירב לכהן במשרה רבנית, והעדיף לעסוק רוב ימיו בחינוך תינוקות של בית רבן. הוא לימד בתלמודי תורה שונים בירושלים ובבני ברק. כמו כן, שימש כבוחן בתלמוד תורה קמניץ בירושלים ומסר שיעור בדף היומי בבית כנסת. בשנותיו המאוחרות יותר, שימש גם כמשיב בישיבת טשיבין. בצד עיסוקיו התורניים והחינוכיים, ניהל גמ"ח להלוואת כספים ועמד בנשיאות עמותה המסייעת לחולים.
רבי זונדל קרויזר זצ"ל עובדות והנהגות
מספרים על מסירות נפשו ללימוד התורה. פעם אחת, אחד ממקורביו פגש אותו והזכיר לו שיום הולדתו מתקרב ושבשנה הבאה יגיע למספר עגול (אולי 70). רבי זונדל אמר לו שהוא עומד לתת לעצמו מתנת יום הולדת – לחזור שוב על כל הש"ס. עוד לפני תום השנה, פגש אותו הקרוב שוב, ורבי זונדל אמר לו שכבר קיבל את המתנה – וסיים לחזור על הש"ס.
חריפותו הירושלמית הייתה נודעת. אחיו היה הגאון בערל קרויזר זצ"ל, ראש ישיבת סקווירא בארה"ב ומחבר הספרים 'דבר המלך'. פעם נפגשו שני האחים הגאונים, ואמר הרב בערל לרבי זונדל: כתוב "אין אדם יכול להסתכל באור החמה" (שם ספרו של הרב זונדל). ענה לו הרב זונדל מיד בחריפות: כתוב "כל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים" (על שם ספרו של אחיו).
כאשר היו מגיעים אליו אנשים לבקש ברכה לישועה או רפואה, הוא סירב לברך באופן ישיר. הוא נימק זאת בכך שהבאים מבקשים ברכה כי חושבים שהוא מסוגל להעניק ברכה מיוחדת, ואם ייענה לבקשתם, איך יעמוד ביום הדין. במקום זאת, היה אומר: 'אני מקבל על עצמי ללמוד מסכת בש"ס לרפואה' או לישועה המבוקשת. בזכות קבלת לימוד זו, רבים היו נושעים.
רבי זונדל קרויזר זצ"ל נפטר בח' אייר תשע"ד ומקום מנוחתו בהר המנוחות בירושלים. זכותו תגן עלינו.