סנהדרין עד' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

דף עד

א. לרבי יונתן בן שאול מציל שיכול לפגוע ברודף באחד מאבריו והרגו נהרג עליו, ומייתי 1. יליף מקרא וכי ינצו שמדבר במצוּת של מיתה דקאמר ואם יהיה אסון ונתתה נפש תחת נפש, ואם הזיק ולדות של אשה חייב בתשלומין, דאיירי במקרה שיכלו אז להציל את הנרדף באחד מאבריו של הרודף. 2. אין לדחות ולומר שהטעם שמחויב בדמי ולדות הוא משום דהוי מיתה לזה ותשלומין לזה, דאמרינן שרודף ששבר כלים אף של אחרים פטור משום דמתחייב בנפשו, נרדף ששבר כלים של אחרים חייב ומציל ששבר פטור לגמרי כדי שלא ימנעו מלהציל.

ב. באילו מצוות הדין שיהרג ואל יעבור ומנין 1. בעבודה זרה, והדין בצנעא לרי"ש יעבוד ולר"א יהרג שנאמר ואהבת את ה' בכל נפשך. 2. גלוי עריות, ילפינן מהיקש נערה המאורסה לרוצח. 3. שפיכות דמים, מסברא דמאי חזית דדמך סומק טפי. 4. בשעת גזירת המלכות, אפילו על מצוה קלה. 5. בפרהסיא אף שלא בשעת הגזירה יהרג אפילו על מצוה קלה, כגון לשנות את שרוך הנעל.

ג. דיני פרהסיא 1. פרהסיא הוי בפני עשרה בנ"א מישראל, שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל. 2. צריך שכל העשרה יהיו ישראלים, דיליף מעדת קרח בגז"ש תוך. 3. אסתר שריא אף דהויא פרהסיא, דהיתה רק קרקע עולם או משום שעשה להנאת עצמו, ומשו"ה שרי לתת לגוים גחלים ביום אידם. 4. בעי האם גוי מצווה על קידוש השם, ומייתי מנעמן שהותר לו להשתחות לע"ז מתי שאדונו נסמך עליו, ודחי דהויא פרהסיא.

ד. המעשה באדם שנתן עיניו באשה 1. חכמים אמרו שימות ולא תבעל לו, ואפילו לא ידבר עמה מאחורי הגדר. 2. פליגי אי היתה אשת איש או פנויה. 3. למ"ד שהיתה פנויה, הטעם משום פגם משפחה או כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות. 4. לא היה מועיל לו שישאנה, דלא מייתבא דעתיה משום דלחם סתרים ינעם.