דף מב
א. המקרים בהלואה ופרעון בפני עדים 1. התנה שיפרעהו בפני ראובן ושמעון ופרעו בפני שנים אחרים, לאביי פטור כיון שהחזיר בפני שנים ולרבא חייב שהאמין רק לעדים הללו. 2. התנה שיפרעהו בפני שנים דתנו הלכתא ופרעו בינו לבין עצמו ונאנסו מהמלוה, כיון שהמלוה הוי פרעון, ובכדי לקיים את התנאי על המלוה להביא את הכסף ועד אז הלוה פטור. 3. המלוה תובע מאה זוזי והנתבע כופר ואיכא עדים שלוה ופרע, לאביי א''א לחייבו ולרבא חייב דהאומר לא לויתי כאומר לא פרעתי. 4. טען פרעתיך בפני פלוני ופלוני וכפרו, להו''א הוחזק כפרן, ולרבא פטור משום דלא רמיא עליה. 5. תבעו שש מאות ואמר שפרע מאה עפצי שכ''א שוה שש ובאו עדים ששוויים ארבע, הוחזק כפרן כיון שעליו לזכור את גובה השער. 6. המלוה תובע מאה זוז בשטר הלווה טוען פרעתיך והמלוה מודה וטוען סיטראי שהם אחרים, פליגי אם איתרע שטרא או לא. והיכא שטוענו על מה נתן את ההלואה וכיצד החזיר לכו''ע איתרע, ולהלכה איתרע רק אם פרעו בפני עדים אבל פרעו בינו לבין עצמו נאמן לטעון סיטראי במגו דלהד''מ. 7. היכא שהלוה האמין למלוה אם יטען שלא פרע ואיכא עדים שפרע, לאביי ורבא חייב דהימניה, ולר''פ האמינו רק יותר מעצמו ולא יותר מעדים. 8. האמינו כשנים ופרעו בפני שלשה, לר''פ פטור דלא הימניה כשלשה, ולר''ה בר''י חייב דלענין עדות תרי כמאה. 9. האמינו כשלשה ופרעו בארבעה פטור, כיון דחזינן דנחית לדיעות.
ב. נשבעין לקטן ולהקדש, מאי קאמר 1. נשבעין לקטן הטוען ברי בנתינת אביו, וכראב''י הסובר שאינו מעיז פניו בפני בנו ולא הוי משיב אבידה אלא בטוען שמא, או לרבנן דסברי דבפני בנו מעיז להכי פטור. 2. נשבעין בכדי להפרע: מנכסי קטן וכאביי קשישא, ומנכסי הקדש קמ''ל דאדם בריא עושה קנוניא על הקדש משא"כ בשכ''מ שאין אדם חוטא ולא לו.
שאלות לחזרה ושינון
א. המקרים בהלואה ופרעון בפני עדים (9)
ב. נשבעין לקטן ולהקדש, מאי קאמר (2)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com