דף נט
1. נגיעה ביין.
-
הדינים בנגיעת גוי ביין 1. אסור לגוי להוליך ענבים לגת לכתחילה משום סחור סחור, אבל בדיעבד אם הביא שרי אפילו שמזלף יין. 2. אתרוג שנפל לחבית וגוי אוחזה בפנים, יש להחזיק את ידו שלא ישכשך ומיד להריק את היין מהחבית. 3. גוי שניסך יין בכוונה, אף שאסור לישראל למכרו מיהו מותר לו לתבוע מהגוי את דמי היין כיון ששרפו, כדאשכחן האי סברא דאמר ריב"ב שהישראל אומר לגוי לאו כל הימנך שתאסור ייני לאנסי. 4. חבית שנפל ממנה הברזא וגוי הניח ידו במקום הברזא, לר"פ לל"ק אסרינן רק את הקילוח הסמוך לנקב, לל"ב נאסר כל מה שהיה עתיד להשפך וכן דעת ר"י גבי טבול יום, ולרבנן הכל אסור בשתיה. 5. בעירוי מהחבית לכלי, אם הגוי מערה והישראל אוחז את הכלי אסור דהוי כחו של הגוי, וכאשר הישראל מערה שרי אם הגוי אינו מטה את הכלי. 7. גוי שנושא חבית חרס, מליאה אסורה שמא נגע, וחסירה מותרת. 6. גוי הנושא נוד יין, מלא שרי וחסר שהיין מקרקש לר"פ אסור ולרב אשי שרי דאינו דרך ניסוך. 8. כבישת הגת, בכחו לל"ק אסור ולל"ב פליגי, ובכח כחו לל"ק פליגי ולל"ב שרי. 9. חבית שנסדקה וגוי החזיקה, לארכה אסור בשתיה, ולרחבה שרי בשתיה משום שהגוי עשה רק מעשה לבינה. 10. גוי שנמצא בגת שאין שם יין, אם יש טופח להטפיח בעי הדחה וניגוב ואם לאו סגי בהדחה בעלמא.
שאלות לחזרה ושינון
ההלכות שאמר רבי יוחנן כיצד לפסוק (5)
-
הדינים בנגיעת גוי ביין (10)