פרק שביעי- בא לו כה''ג
דף סט
*קריאת הכה"ג. *הנאה מבגדי כהונה.
א. הקריאה ע''י הכהן הגדול 1. יכול לקרוא בבגדי בוץ או באיצטלית לבן משלו. 2. חזן הכנסת נוטל ס''ת ומעביר לכה''ג ע''י ראש הכנסת והסגן, וליכא למילף מהכא שחולקין כבוד לתמיד במקום הרב דכולה משום כבודו של הכה''ג. 3. הכה''ג עומד וקמ''ל שיכול לשבת וזהו בעזרת נשים, וכן קריאת משנה תורה בהקהֵל לת''ק, ולראב''י היה בהר הבית וכדאשכחן גבי עזרא. ומייתי שעזרא בירך את שם ה' הגדול וזהו שגידלו בשם המפורש או שהחזיר עטרה ליושנה לומר הגדול הגבור והנורא כמו שאמר משה, ובקשו את יצה''ר של ע''ז וניתן להם וכן נמסר בידם יצרא דעריות וסמאו את עיניו ואהני שאדם לא יתגרה בקרובותיו ושחררוהו משום דאל''כ כליא עלמא. 4. קורא אחרי מות ואך בעשור, דמותר לדלג כל זמן שלא פסק התורגמן בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינים, אבל אין מדלגין מנביא לנביא או בתרי עשר מהסוף להתחלה. 5. גולל ס''ת ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן וקורא בע''פ את פרשת המוספין, ולא גוללים את הס''ת מפני כבוד צבור, ולא קוראים בס''ת אחר כיון דחד גברא בתרי ס''ת איכא פגמא. 6. מברך אח''כ שמונה ברכות: על התורה, עבודה, מחילת העוון, מקדש, כהנים, ישראל, ובסוף רנה תחינה ובקשה וחותם בשומע תפילה. 7. א''א לראות גם את הקריאה וגם את שריפת הפר והשעיר, והטעם להו''א שאינו רשאי דאין מעבירין על מצות ברוב עם הדרת מלך ולמסקנא משום שהדרך ביניהם רחוקה ומלאכתן שוה.
ב. בעי האם מותר להנות מבגדי כהונה, והשמועות 1. מזה שהכה''ג יכול לקרוא בבגדי בוץ, ודחי שהקריאה צורך עבודה. 2. הכהנים לא ישנו בבגדי כהונה ומשמע שיכלו לאכול, ודחי דה''נ הויא צורך עבודה וכדאמרן שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, וכן אין מהלכים בהם סתם ונקט שינה אגב סיפא דמקפלין. 3. כאשר באו לישון פושטין ומקפלין ומניחין תחת ראשיהן ש''מ דנהנו, ודחי אימא כנגד ראשיהן וכן בתפילין, וה''נ מסתברא שהרי היה באבנט כלאים ואסור אף בהצעה שמא תכרך נימא על בשרו ולא מהניא ודחי דהיו קשים. 4. למסקנא מוכחינן דבגדי כהונה ניתנו להנות בהם במקדש אבל לא במדינה, והא דשמעון הצדיק לבש בגדי כהונה כאשר הלך לבקש מאלכסנדרוס מוקדון שלא יחריב את ביהמ''ק כעצת הכותים, הוו בגדים הראוים לכהונה או הויא עת לעשות לה' שאז הפרו תורתך.
שאלות לחזרה ושינון
א. הקריאה ע''י הכה''ג (7)
ב. האיבעיא אם מותר להנות מבגדי כהונה והשמועות (4)