בעלי ממון ותורמים מוכנים לתרום, אבל למי? אין עוררין על החשיבות העומדת מאחורי כל עמותה ומטרתה, וברור הוא שרובן ככולן עושות עבודת קודש. אך כיצד ניתן לשכנע את בעלי הממון והקרנות לתרום ולתמוך דווקא בארגון נעלה כשלכם?
מהם השיקולים העומדים מאחורי התמיכה הממשלתית והפילנתרופית של תורמים מחו"ל בעמותות בישראל?
נראה כי קיימת השפעה ישירה בכמות המימון, התרומות והתמיכות אותן יקבלו העמותות העומד ביחס ישיר לתחום עיסוקן.
רבים לא יודעים עד כמה היקף התמיכה בעמותות הופך למשמעותי ברמה הגלובלית בשנים האחרונות.
התמיכה חסרת התקדים בעמותות ומלכ"רים נובעת מההפנמה הפשוטה של בעלי ממון שבמדינות רבות בעולם, בהן גם ארה"ב, ללא הגופים שפועלים לטובת הכלל, המדינות היו קורסות. המספרים מרשימים בהחלט, בשנת 2014 בלבד, התמיכה בעמותות בארה"ב עמדה על 358 מיליארד (!) דולר *, עליה של כ-7% לעומת 2013.
כיצד נגרום לתורם/קרן לתרום לעמותה?
ראשית, ראוי למנות שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על היקף התמיכה והעברת המענקים בעמותות:
- מענה על צורך בסיסי - עמותות שעוסקות בצורך קיומי, מהותי עבור האדם או החברה יקבלו יותר תמיכות ותרומות. עמותות שעוסקות בביטחון, הזנה, סיוע לחולים, קשישים, ניצולי שואה, יזכו לתמיכות ותרומות גדולות יותר מאחרות שעוסקות במטרות שאינן קיומיות כמו תרבות ואמנות, ספורט וכיוצ"ב.
- רווח ותשואה - עמותות שהאג'נדות שלהן או הפרויקטים מטעמן תורמות חזרה לקהילה זוכות ליחסי ציבור ולהכרה. קרנות ותורמים יעדיפו לתמוך בעמותות שזוכות להכרה בישראל, מתוך נקודת הנחה שעמותות אלה אכן ראויות לתמיכה ובאמצעות תרומתם הם יקבלו "מכפל" כוח לנתינה. וכן קהל היעד שלהם רב ומגוון ויש יותר נהנים מכספי התמיכה . כמו כן, המוניטין החיובי של העמותה מקרין גם על מוניטין התורמים שיקבלו פרסום ויחסי ציבור בשל כך, ולכן ההעדפה ברורה.
- מעורבות - עמותות המאפשרות לקרנות התומכות להשפיע ולהיות מעורבות בפרויקט וכן ליצור שינוי ברמה התודעתית והפרקטית - יזכו לתמיכה גדולה הרבה יותר. הקרנות והתורמים גם יעדיפו לא רק עמותות שיאפשרו להם להיות מעורבים, ולהשיג שליטה והשפעה בקידום האג'נדות שלהם.
מעט סטטיסטיקות ומספרים
מנתוני הלמ"ס, מסתמן, כי בעוד כל הגורמים הנ"ל משפיעים על החלטות הקרן , מה שעומד בראש השיקולים של הקרנות והתורמים הוא התשובה לשאלה מאיזה פרויקט יקבלו תשואה (לאו דווקא כלכלית) - גבוהה יותר. המשוואה פשוטה : תשואה גבוהה יותר = סיכוי גבוה יותר לתמיכה.
כדי לאמוד את הנתונים בצורה מדויקת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת עמותות, מלכ"רים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח לפי 11 תחומי פעילות שונים:
תרבות, בידור וספורט ; חינוך ומחקר ; בריאות ; רווחה ; איכות הסביבה ; שיכון ופיתוח ; ארגוני פוליטיקה וסנגור ; פילנתרופיה והתנדבות ; ארגונים בינלאומיים ; דת ; איגודים מקצועיים.
בין השנים 2012 ל-2014, עמותות ומלכ"רים בתחום הבריאות זכו להכנסות הגבוהות ביותר (42.2%), הבאים בתור היו הארגונים בתחום החינוך והמחקר (28.2%). תחום הרווחה (8.9%) כל היתר חולקו בין תחומים נוספים.
באורח פלא נראה, כי שתי הקטגוריות הללו היו גם אלה שזכו לאחוזי תמיכה הגבוהים ביותר של אחוזי המימון הממשלתי (68%) מכלל ההכנסות של ארגונים בתחום הבריאות וכן ל- 50% מן ההכנסות של ארגונים בתחום החינוך והמחקר.
יחד עם זאת, תמונת המצב של תרומות לעמותות ומלכ"רים מקרנות פילנתרופיות ותורמים מחוץ לישראל מציגה דירוג קצת שונה: ארגוני פילנתרופיה והתנדבות , ארגוני הבריאות והרווחה יחד זכו ל-45% מסך כלל התרומות , ארגוני החינוך והמחקר זכו ל40% , ארגוני הדת ל6% וכל היתר חולקו עבור תחומים אחרים.
השכלנו, מה עכשיו?
מקורות מימון רבים בארץ ובחו"ל עומדים לרשות העמותות בישראל, יש לוודא תמיד כי העמותה שלכם והפעילות והפרויקטים המקודמים- בעלי הסיכויים המרביים לקבלת מענקים ועליכם להתאים את הפרויקטים ואת כתיבה הבקשה למימון בצורה מקצועית המותאמת לאינטרסים של הקרנות ומידת התעניינותן, שצוינו לעיל. כל זאת על מנת להצליח בתהליך זה של פיתוח משאבים.
חיפוש תורמים וקרנות וכן גיוס הכספים הוא תהליך תובעני שדורש משאבים רבים שהעמותות בארץ דלות בהן. חברות גיוס כספים חיצוניות חיות, נושמות ומכירות את כל הנתונים המפורטים בכתבה זו, עבודה משותפת תניב תהליך מקצועי, חסכוני ובעיקר יעיל של פיתוח משאבים אשר ינוהל תוך הבנה מעמיקה של ערוצי המימון המבטיחים ביותר בהתאם לתחום הפעילות של העמותה והמטרה החשובה לאין שיעור שלה.
חשוב עד מאוד לבצע תהליך זה בצורה מקצועית ולא חובבנית, על מנת להניב את התשואה המרבית עבור המשך פעילותה, קיומה של העמותה ומימוש חזונה.
הכותבת הינה חני סודרי העוסקת בייעוץ , ליווי והגשת בקשות לקרנות בחו"ל העומדת בראש המרכז לגיוס כספים בע"מ.
chanie@mgc.co.il