האם הטלפון החכם הוא מגרש המשחקים החדש של ילדים ובני נוער? סקר שהזמין משרד המדע לרגל ליל המדענים האחרון שנערך בסימן משחקים, מעלה כי רוב הילדים (65%) מקבלים את הטלפון החכם הראשון שלהם כבר מגיל 10 ומעלה ו-46% ציינו כי משחק בטלפון הנייד הוא האהוב עליהם ביותר מבין סוגי המשחקים . רק כ-23% מהילדים עדיין יוצאים לשחק במשחקי רחוב אחר הצהריים בין פעם לשלוש פעמים בשבוע.
ילדים ובני נוער שהשתתפו בסקר ציינו כי משחקים בטלפון נייד הם האהובים עליהם ביותר (46%), במדרג השני צוינו משחקי מחשב (34%) ומשחקי ספורט במגרשים או במתקנים בחוץ (30%). 90% מהמשיבים ציינו שהם משחקים במשחקי מחשב, קרוב למחציתם – כל יום או כמעט כל יום. מעניין לציין עוד כי 68% מהילדים הבאים ממשפחות דתיות ציינו שאין להם טלפון חכם לעומת רק 23% ממשפחות חילוניות.
לדברי שר המדע אופיר אקוניס, "משחקים הם דרך לעודד את הסקרנות המדעית ויכולות החקר של ילדים. יציאה מהבית לטובת משחקים בחוץ היא התנסות חשובה המגרה את הדמיון ומעוררת סקרנות, תכונות חשובות למדען. הנגשת מדע לילדים ולבני נוער יכולה להיעשות גם דרך משחקים אלקטרוניים ואחרים. כל דרך חווייתית תסייע להכיר תחומים מאתגרים ולהרחיב את האופקים. בליל המדענים תוכלו להתוודע לכל עולמות המדע דרך משחק ולעודד את המדענים הקטנים שחבויים בכל ילד וילדה".
מהסקר עולה כי משחקים בנייד, במחשב ובטלוויזיה יוצרים תחרות של ממש עם משחקי רחוב ומשחקי קופסה מסורתיים. 58% מעדיפים לשחק עם חברים בחוץ לעומת 42% שמעדיפים לשחק לבד במשחק אלקטרוני. תוצאות הסקר מראות כי ככל שמשתמשים יותר בטלפון חכם, כך יוצאים פחות לשחק בחוץ עם חברים, ולהפך.
סקר דומה שהתפרסם השנה בבריטניה מעלה כי 75% מילדי הממלכה מבלים פחות זמן בחוץ מאסירים בבתי כלא. אך נראה שהמצב בישראל טוב יותר: 43% מהילדים ציינו שהם יוצאים לשחק בחוץ לעתים תכופות, שלוש פעמים בשבוע או יותר; 39% מדי פעם בפעם, פעם-פעמיים בשבוע ואילו 18% לעתים רחוקות יותר או שאינם יוצאים לשחק בחוץ כלל.
ילדים היוצאים לשחק בחוץ מעדיפים משחק עם חברים, רכיבה על אופניים, שחייה ומשחק כדורגל. הכדורגל בלט מאוד בקרב בנים, ובקרב בנות – שחייה צוינה יחסית יותר. רק 10% בממוצע ציינו שהם משחקים בפוקימון גו.
במצעד הלהיטים של משחקי הרחוב מככב עדיין מחבואים הוותיק עם 70% שציינו שהם משחקים בו מעת לעת, לצדו תופסת ואחר כך מחניים וקפיצת חבל. אחרונים ברשימה: חמש אבנים, סבתא סורגת וגוגואים/אג'ואים, שמתברר שגם בעידן הטלפון החכם 13% משחקים בהם.
הסקר נעשה בקרב מדגם מייצג של 401 ילדים ובני נוער בני 6 עד 15 במגזר היהודי באמצעות האינטרנט בסוף אוגוסט 2016 על ידי מכון סמית למחקר מה שאומר שהחרדים ככל הנראה כמעט ולא מיוצגים בו.
לדברי ד"ר מיה בניש-וייסמן, ראש המגמה לייעוץ חינוכי בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה: "מחקרים מצאו כי במהלך משחק, ילדים מתאמנים על יכולות של אמפתיה, שיתוף פעולה, התאמה לאחר, גמישות ושיתוף במשחקים ובצעצועים. למשחקי רחוב וקופסה יש חשיבות לפיתוח יכולות קוגניטיביות של ילדים, החל ביכולות בסיסיות של תפיסה וקשב וכלה בקבלת החלטות ובפתרון בעיות. "משחקי רחוב שונים מהסביבה המובנית שילדים רבים חווים בבית הספר ובחוגים. הם מאפשרים מרחב מחשבתי ופיתוח של הדמיון. באמצעות משחקי רחוב ילדים יכולים לפתח קשר ומודעות לסביבה הפיזית המקיפה אותם ולחדד את החושים.כמו כן, משחקי רחוב עשויים להעלות את רמת הפעילות הגופנית, לשפר קואורדינציה שיווי משקל ויציבות ולתרום לבריאות הגופנית הכללית של ילדים ונוער".
ד"ר מיה בניש-וייסמן מוסיפה כי "ילדים ששיחקו במשחקים חברתיים הדורשים שיתוף פעולה הפגינו פחות התנהגות אנטי חברתית בבגרותם. משחק חופשי בילדות גם נקשר לפחות גילויי חרדה ודיכאון".
בליל המדענים שנערך ב-22 לספטמבר השתתפו כ-60 אלף איש בפעילויות שונות שהתקיימו ב-15 מוסדות מחקר ואוניברסיטאות ברחבי הארץ.