פרק י': בראש משניות סדר זרעים דפוס וילנא נדפס מאמר בעילום שם "תולדות רבינו הקדוש" שהועתק מספר 'בית רבי'.
- תעלומת משה קוניץ; גאון תלמיד חכם או משכיל מאבותיהם של הרפורמים?!
- חתנו המשכיל של ה'קְצוֹת' שחיבר ספר נגד 'קדמות הזוהר'
- הקשר בין משיח השקר שבתאי צבי לשאלה - "מי חיבר את הזוהר?"
- פרסום תמונה בראש הספר - מעיד על השקפה פסולה?!
- תמונת המחבר בספר תורני - צעד נפוץ או מהלך משכילי?
- "מחבקים ומנשקים" | איור של רבי יהונתן אייבשיץ - והעקיצה של היעב"ץ
- המשכיל עקץ את המשכיל: "יתרץ קודם את השפלאט והיארמולקי אדום שלו"
- הספר הראשון של הרפורמים בגרמניה שהתיר ניגון עוגב בשבת
- האם מהר"ח פלאג'י כינה את משה קוניץ: "מופת דורנו"?!
את מאמר זה כתב החכם משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), שעליו נחלקו גדולי עולם, האם היה משכיל מאבות הרפורמים, או יהודי תלמיד חכם ירא שמים.
במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' (מס 16 תשנ"ז פרשת שמות), נזעק מנהל ספריית הרמב"ם הגאון החוקר רבי ראובן אליצור כנגד פרוש 'תולדות רבנו הקדוש' שהוכנס למשניות, ותחת הכותרת "צלם בהיכל!" הראה והוכיח על כמה שקרים ועיוותים (לדבריו), בדברי חז"ל שהכניס משה קוניץ לתוך דבריו, שהוכנסו למשניות בדפוס וילנא.
הרב ראובן אליצור ציטט את הגאון רז"נ גולדברג (תחומין יח עמ קכא) שבעלי דפוס וילנא לא ידעו ולא עיינו היטב בדברי מחבר "תולדות רבנו הקדוש". עוד צוטט הגרז"נ גולדברג, שמשה קוניץ הוא "מראשוני הרפורמים".
בין טענותיו של הרב ראובן אליצור כדי להוכיח את דברי המינות של משה קוניץ צוטטו דברי קוניץ על המערה התת קרקעית שהייתה מביתו של רבי יהודה הנשיא לארמון אנטונינוס כמאמרם ז"ל: "ומערה היתה פתוחה לפני בית רבי בעיר טבריה שהיתה גדולה מאד והגיעה עד בית מלך בעיר רומי כמאמרם עבודה זרה דף י' ע"ב".
הרב ראובן אליצור הבין שקוניץ התכוון לעקוץ את הקוראים, והוא תיאר להם מערה עצומה מטבריה בארץ ישראל, עד רומא באיטליה מתחת הים התיכון, שבתוכה עבר אנטונינוס מידי לילה.
וכך כותב הרב ראובן אליצור בחריפות: "אין ספק שרבים מהקוראים הרימו גבותיהם בתמיהה, כשראו מובאה זו שבראש מאמרנו – מנהרה מעיר טבריה שמגיעה עד רומא??? תחת כל רוחב הגליל התחתון ותחת חלק גדול של הים התיכון?? – מהי המנהרה החדשה תחת הלמנש, ומהן כל המנהרות הגדולות שיש כיום בעולם, כולם גם יחד, לעומת מנהרה עצומה זאת?".
בהמשך דבריו טוען הרב ראובן אליצור שמשה קוניץ הוסיף מדיליה את המילים "בעיר רומי", שכן אלו לא מוזכרים בחז"ל, ומדובר שרבי הקדוש ואנטונינוס התגוררו שניהם בעיר טבריה, כיון שלא יתכן שאנטונינוס יזכה לקפיצת הדרך פעמיים ביום מטבריה ועד רומי מתחת הים התיכון, שכן בגמרא נאמר רק על שלושה שזכו לכך, אליעזר עבד אברהם, יעקב אבינו, ואבישי בן צרויה.
הרב ראובן אליצור טוען שקוניץ כתב על המערה הגדולה שהגיע עד רומי כדי לסלף את דברי חז"ל, וכדי להביא את הקוראים התמימים להיות מהרהרים אחרי רבותינו חכמי התלמוד וללעוג לדבריהם, כיון שמדובר בניסים למעלה מדרך הטבע שקוניץ לא האמין בהם.
הרב ראובן אליצור עומד על כך שקוניץ השמיט מספר מעשים על רבי מתוך דברי חז"ל כיון שהם לא היו להבנתו, כגון שרבי לאחר פטירתו הגיע לביתו בכל ערב שבת לערוך קידוש למשפחתו, כפי שמובא בכתובות (קג' ע"א).
טוען הרב ראובן אליצור שמטרתו של קוניץ הייתה לשכנע את הקוראים התמימים שישאלו להיכן נעלמה מערה אדירה זו ומדוע לא נתגלה ממנה שריד עד היום, וכך יבואו ח"ו לכפור בדברי חז"ל המפורשים.
בהמשך דבריו מגדיר הרב ראובן אליצור את משה קוניץ: "סלל את הדרך לחלק גדול של עם ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, וגרם להם לצאת מכלל ישראל ולהתבולל בגויים".
את הקדמת "תולדות רבנו הקדוש" שהודפסה במשניות דפוס וילנא, מגדיר הרב ראובן אליצור "מחזה תיאטרוני על בית רבי", ואתקוניץ עצמו מכנה הרב אליצור "מסית ומדיח".
באופן כללי ביקורתו החריפה של הרב ראובן אליצור כנגד קוניץ לענ"ד יתכן עומדת במקומה, אולם לגבי טענותיו שקוניץ המציא מדיליה ודמיין מערה בין רומי לטבריה שאיננה כתובה בחז"ל במטרה להגחיך את דברי רז"ל הקדושים, במחילה אחר כבודו, אין משיבין את הארי לאחר מיתה, אולם לא נהירה כלל השגתו; שכן החכם משה קוניץ התכוון לרומי שבגליל כפי עדותו של האלשי"ך הקדוש על רומא בגליל, שהייתה מול הכפר ציפורי, ומדובר שברומא הגלילית התגורר הקיסר אנטונינוס, ומביתו נחפרה מערה לביתו של רבינו הקדוש, מערה די קצרה, וטבעית שלא היתה צריכה לבנייתה ניסים מעל הטבע, ובה אנטונינוס הלך מידי לילה אל בית רבי כדי ללמוד תורה בלילות.
• • •
כל הנוסע לצפון הארץ, דרך כביש 77 לאחר 'מחלף המוביל' בימינו, מבחין בצד שמאל בכפר הבדואי 'רומת אל הייב', ולידו 'רומאנה'. השם 'רומת' משמר את השם 'רומא' של חז"ל כפי שנצטט מיד את האלשיך, ו'אל הייב', הוא שמו של 'שבט אלהייב' שהגיע למקום בשלהי התקופה העות'מאנית.
במרחק קילומטרים ספורים מ'רומת אל הייב' נמצא תל עתיקות 'צִפּוֹרִי' ממנו ניהל רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין, ושם הוא חתם וערך את המשנה. אתר ציפורי המשתרע על שטח של כ-16 קמ"ר, אין חולק על זהות המקום. בימינו אף מצאו ראיות ארכיאולוגיות לביתו של רבנו הקדוש שנמצא במקום.
להלן מקורות רבותינו זצוק"ל אודות המערה בין ציפורי לרומי שבגליל, ודלא כדברי הרב ראובן אליצור במוסף שבת קודש ב'יתד נאמן':
האלשי"ך הקדוש:
"אך הנה זה יובן במאמרם ז"ל על מערה אחת היתה בין ציפורי שהיה בו רבי, לרומי שהיה בו דר אנטונינוס והיה הולך ללמוד עם רבי בכל יום ויום ובכל לילה ולילה כמפורש בגמרא".
מקשה האלשי"ך כפי שהקשה הרב ראובן אליצור (מנהרה מעיר טבריה שמגיע עד רומא??? תחת כל רוחב הגליל התחתון ותחת חלק גדול של הים התיכון?? – מהי המנהרה החדשה תחת הלמנש??) וכך דבריו הקדושים:
"והיעלה על לב כי מכרך גדול של רומי עד ציפורי היתה מערה מפולשת והוא מהלך כמה חדשים והים הגדול ביניהם ושהיה הולך ושב בכל לילה?".
וכאן מעיד האלשי"ך (שהתגורר בצפת הגלילית) עדות אישית מביקורו במקום:
"אך הנה בעינינו ראינו עוד היום קרוב לציפורי עיר ששמה רומי, ושם היה מושב אנטונינוס ויסב שמה רומי כשם עיר מלכותו, והיא בקרב א"י הקדושה". (שושנת העמקים ז' ו').
לא רק האלשיך. רומא הגלילית הסמוכה לציפורי מוזכרת גם על ידי רבינו אשתורי הפרחי בספרו 'כפתור ופרח' (פרק י"א): "ורומי צפוני ביושר כשלוש שעות לציפורי".
גם המכונה "תלמידו הרמב"ן האלמוני" מזכיר את היישוב. "מצפורי הלכנו לרומי... ואני הוכחתי מכמה ראיות כי שם היתה רומי הגדולה".
וכן כתב מרן החיד"א: "דע שהיה עיר אחת בארץ ישראל, ושמה רומי על שם רומי הידועה ובה יושב הקיסר לפעמים".
לגבי סוגיית רומי בגליל, ועל הביקורת הלא מוצדקת מאת הרב ראובן אליצור ביתד נאמן בעניין זה כנגד משה קוניץ, כבר עמד על כך בקובץ ישורון מ' עמוד א'כא הערה 26.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות