רגע לפני שחג הפורים מגיע, בואו נחשוב לרגע: מה קורה בדיוק בגוף שלנו בזמן הרעשים?
אפשר לדמיין את מערכת החושים שלנו למעין שומר שמעביר למוח מידע על מה שקורה סביבנו. כשאנחנו שומעים רעש חזק, המוח שלנו מחליט במהירות: "האם זה מסוכן או לא?" אם הרעש מוכר ובטוח, המוח פשוט "מתעלם" ממנו. אבל אם הרעש נתפס כאיום - הגוף מיד נכנס למצב חירום: הלב דופק מהר, הנשימה מואצת, ואנחנו מוכנים לפעולה.
זוכרים איך התרגלנו לטיסות מטוסים מעל הבית או לאופנוע שחולף ברחוב? המוח למד שאלה רעשים רגילים ולא מסוכנים. אבל השנה, הכל השתנה.
"בשנה וחצי האחרונות", מסבירה טליה ברזילי, מרפאה בעיסוק, מהיחידה להתפתחות הילד של טיפולי, קרית אונו, הגוף שלנו קלט והפנים מידע חדש: רעש פתאומי = סכנה אפשרית. האזעקות, ההתראות בטלפון, קולות הנפילות - כל אלה לימדו את המוח שלנו להיות דרוך כל הזמן. זהו מנגנון הישרדות טבעי, אבל הוא גם משאיר אותנו במצב של מתח מתמשך".
וכשילדים נפגשים עם נפצים, התגובה אף עוצמתית יותר. "מערכת העצבים של ילדים עדיין מתפתחת, ולכן הם חווים רעשים חזקים בעוצמה גדולה יותר מאשר מבוגרים. כשנפץ מתפוצץ, הילד עשוי לחוות דפיקות לב מוגברות, נשימה מהירה, כאבי בטן, רעד והזעה, לצד פחד מוחשי, בלבול, בכי או דווקא קיפאון. במחשבתם יעלו שאלות מטרידות כמו "אולי זו אזעקה?" או "מתי זה ייגמר?", והחרדה אינה נגמרת כשהרעש מסתיים אלא עלולה להתפתח לחשש מתמשך מכל מקום רועש", מבהירים ב'טיפולי'.
בנוסף, ישנן אוכלוסיות מסוימות שעלולות לחוות מצוקה ממשית בזמנים כאלו, חישבו על אדם שהיה נוכח בשדה קרב: קול של רובה-משחק, עלול לעורר אצלו טריגר לאותם מחזות וקולות שחווה בשדה הקרב. "הפרעה כזו יכולה להציף חרדות עמוקות ולפגוע בתפקוד היומיומי שלו וגם של משפחתו", מסבירה ברזילי.
השנה, אפשר לחגוג את יום הפורים, בדרכים שמכבדות את הרגישות לכל הסובבים אותנו: במקום נפצים וזיקוקים שמפחידים, אפשר לשמוח עם רעשנים, מוזיקה שמחה, תחפושות צבעוניות ומשלוחי מנות כמובן.
"כמרפאה בעיסוק, אני רואה איך החוויות החושיות משפיעות על היכולת שלנו לתפקד ולהנות. הבחירה לוותר השנה על נפצים אינה ויתור על שמחה - היא דווקא מאפשרת לכולם, גם לרגישים יותר, לחגוג את החג בלב שקט", אומרת ברזילי.
לפרטים נוספים אודות השירותים של טיפולי-התפתחות הילד, היכנסו לאתר
ב'טיפולי' מאחלים פורים של שמחה אמיתית, לכל עם ישראל!
0 תגובות