בפודקאסטים 'דיבור היסטורי', מבית 'כיכר השבת', אנחנו עוסקים בנושאים מעניינים, מרתקים ובאירועים משמעותיים שראו לעם ישראל במהלך מאות השנים האחרונים וגם בדמויות היסטוריות שעיצבו את 'דמות היהודי', כפי שאנחנו נראים היום.
עוד פודקאסטים של 'דיבור היסטורי', מבית 'כיכר השבת'>>>
- 'דיבור היסטורי': מי היה הבעש"ט? • האזינו
- מה גרם לרמב"ם לכתוב את פירוש המשניות? • האזינו
- 'דיבור היסטורי': למה רבי נחמן עבר לאומן? • האזינו
בפרק הנוכחי, נעסוק בקהילה מיוחדת שלא מדברים עליה הרבה, הקהילה נמצאת בישראל אך היא בשוליים - מדובר כמובן על יהודי אתיופיה, שהיא אחת הקהילות הוותיקות בעם ישראל, כדי להבין יותר ולדעת על הקהילה הזמנו לאולפן, את אחד ממנהיגי הקהילה בארץ - הרב משה ברוך שמספר לנו בהרחבה על ההיסטוריה של יהודי אתיופיה.
איך יהודים הגיעו לאתיופיה
סבא שלי הרב הראשי של יהודי אתיופיה - "הכס הגדול", סיפר לנו את כל ההשתלשלות: יהודי אתיופיה גלו מארץ ישראל בשנת 3,200 שנה לבריאת העולם -כלומר לפני 2,600 שנה, קצת לפני חורבן בית ראשון.
בהתחלה אנחנו גלינו לארץ מצרים - זה היה בתקופתו של המלך חזקיהו, יחד עם עשרת השבטים. במצרים אנחנו היינו 150 שנה ושם עד נהגנו לעשות פולחן של הקרבת קורבנות, כפי שמתואר בחז"ל, במסכת מגילה שדנה בנושא הזה על בית חוניו שהיה מקריב קורבנות, והאם זה היה לשם שמיים, ואגב, על פי חפירות הארכיאולגיים הם באמת מצאו שם מין מקדש ששימש להקרבת קורבנות.
לאחר מאה חמישים שנה שיהודי אתיופיה התגוררו במצרים, הגיע מלך חדש שכבש את מצרים והרס את כל הגילולים שלהם אך ביהודים הוא לא נגע לרעה. והמצרים הגיעו למסקנה שהכל קרה בגלל היהודים וכל הצרות שהגיעו עליהם קרו באשמת יהודים.
באותו פרק זמן החליטו המצרים להעניש את היהודים ולהגלות אותם לכיוון אתיופיה, כשלמעשה הגענו לאתיופיה בשנת 410 שנים לפני הספירה - זו ההתחלה של היהודים באתיופיה.
אנחנו הגענו לאתיופיה שהיה באותו התקופה, מקום ברברי וחסר תרבות ואנחנו בעצם לימדנו את הגויים שם - תרבות מהי. הנוצרים הגיעו לאחר מכן כשבע מאות שנה אחרינו, ומאז יש מלחמה אדירה בין הנצרות ליהודים באתיופיה.
המעניין הוא שהנוצרים שם החלו לנהוג את מנהגי היהודים והם שמרו שם שבת ואף לא אכלו חזיר לכן הנצרות שם מאוד שונה מהנצרות בכל העולם.
עד היום הנוצרים באתיופיה שומרים גם את שבת וגם את יום ראשון, הם קוראים לשבת 'קדמנא' - מלשון קדמון שהשבת קדמה ליום ראשון של הנוצרים יש גם נוצרים שמלים את ילדיהם. את כל זה שמעתי מסבא שלי שסיפר את זה למושל האיטלקי באתיופיה שביקש לדעת את ההיסטוריה היהודית במקום.
לאיזה שבט מיוחסים האתיופים
האתיופים משבט דן? יש כמה שלבים, בגלות הראשונית שגלו לאתיופיה זה היה אכן רק שבט דן אך במשך השנים הצטרפו אלינו עוד שבטים שהצטרפו במלחמה עם ירבעם בן נבט. ואנחנו זה מיזוג של כמה גלויות ביחד.
אלדד הדני זה יהודי מאתיופיה שלפני 1,000 שנים הגיע לכיוון בבל ותיאר לפרטי פרטים איך היהדות התנהלה ואיך שמרו על התורה ואיך ענו להם מהשמים וגם תיאר את השבטים על ראובן ושמעון שהיו עוסקים בתורה וכו'.
הרב צמח הגאון אף העיד כי כל דבריו של אלדד הדני הם נכונים והוא מתאר את החיים של יהודי אתיופיה. יש כמה ראשונים ואחרונים שאף בפסקים ההלכתיים בהלכות שחיטה ציטטו אותו כמקור הלכתי מוסמך.
איך התנהלו החיים באתיופיה במשך כל כך הרבה שנים (2,500 שנה), הרי הם התמודדו עם מלחמות לא פשוטות, כמו לדוגמא התקופה של מלכי הגדעונים,
התקופה הזו הייתה לא פשוטה אך מיוחדת, חכמי ישראל לפני 500 שנה היו כל כך שמחים שיש עוד מזרע המלוכה באתיופיה.
חכמי ירושלים אף כתבו מכתב לכל תפוצות היהודים שיתעודדו מכיוון שיש לנו מלך יהודי באתיופיה שנלחם במלך הנוצרי וזה סימן לגאולה שהיא כל כך קרובה לבוא כמו שכתוב שעתידים עשרת השבטים לעשות מלחמות ולהביא את הגאולה על ידי כך.
בזמן הזה היהודים שלטו על כלל אירופה שהיא מדינה ענקית, היום יש שם 80 מיליון תושבים והייתה מלכה בשם יהודית גותית ששלטה על כל אירופה ועשתה צרות צרורות לנוצרים שרפה להם את הכנסיות והצרה את צעדיהם - אז זה היה תור הזהב של היהדות באתיופיה.
את כל זה למדתי מהספרים של הנוצרים שקיללו את היהודים ואף כתבו בספרים שלהם כי הם לא יודעים מה לעשות עם היהודים שמוכנים למסור את נפשם בשביל התורה.
ההבדל בין הקהילות היהודיות באתיופיה
לקהילה היהודית האתיופית קוראים 'ביתא ישראל' ויש עוד קהילה שקוראים לה 'פלאשמורה' - אלו שני קהילות יהודיות באתיופיה, ויש הבדל גדול ומהותי ביניהם, הרב ברוך יעשה לנו מעט סדר:
'הפלאשמורה', הם בעצם פלאשים מומר, מלשון פולש שהמיר את דתו, זה התחיל לפני קרוב ל-500 שנה כאשר הורידו אותנו מההרים הגבוהים שאז היהודים יכלו להשתלט על כל אויביהם.
בעקבות כך נוצר לחץ אדיר אצל היהודים וחלק מהם החליטו להמיר את דתם והם נקראו בשם הפלאשמורה, הבעיה שלהם הייתה שגם הנוצרים לא רצו להתחתן איתן וגם היהודים לא, אז הם התחתנו בינם לבין עצמם. יש כאלו שהמירו את דתם לגמרי לפני כ-200 שנה, אך היו מהם שעדיין שמרו על הזהות היהודית.
אני אחד מצאצאי 'באבא ברוך', שעליו יש את הסיפור המפורסם על כך שהוא פגש אריה באחד מטיוליו והוא אמר לאריה כי אם הקב"ה גזר עליו שיאכל אותו - הוא מוזמן אך האריה לא אכל אותו והוא חי כמעט 40 שנה רק בחברת אריות.
כשהיה בגיל 60 הוא קיבל גילוי משמיים, שהוא חייב להתחתן והוא חזר לעיר והתחתן, והביא שמונה ילדים. לאחר מכן הוא כתב ספר בו הוא תיאר את העלייה של יהודי אתיופיה לארץ ישראל.
הוא אף נתן לכך כמה סימנים. 1. שיקום מלך שהוא לא מזרע המלוכה. 2. שלפני העלייה תהיה תקופה קשה שהרבה היהודים ימותו. 3. העלייה תפתח דרך סודן. עוד הוא אמר כשנגיע לארץ ישראל יהיה לנו הרבה ניסיונות והיהודים לא יקבלו אותנו אך אנחנו נעבור את הניסיון הזה. הוא הוסיף שתהיה גם עלייה שניה וזה תהיה בתקופה טובה - כאשר תבוא השמש, אז העלייה תהיה הרבה יותר קלה תוך 36 שעות - וכל זה קרה באופן מדויק.
פסיקת מרן הגר"ע יוסף
ליהדות אתיופיה יש מסורת וקבלה מאב לבן במשך אלפי שנים, בנוסף, יש את הפסק של הרדב"ז, מי שהיה רבו של האר"י הקדוש, והוא אומר בצורה חד משמעית שאלו הפלאשים שנמצאים בחבאש, אלו שמשתייכים לשבט דן מצווה גדולה לפדותם. אין ספק ביהדותם והם יהודים כשרים.
השאלה האם הם יהודים נראה במכתב שלו שאין לו ספק בכלל. זה נורא מעציב לראות שהיום, יש אנשים שכל הזמן דנים בנושא האם האתיופים יהודים, מה שמוזר שיש הרבה קהילות שכלל לא שמרו תו"מ ואף החיד"א כותב את זה ודווקא עלהם - לא נטפלים, רק על קהילה ששמרה על שבת, מילה וטהרת המשפחה, נטפלים.
בשנת 1973 כתב וחקר מרן הגר"ע יוסף זצ"ל את הנושא לעומק ואף קיבל את המכתב שלנו ופסק באופן חד משמעי שאנחנו יהודים כשרים. וכתב על זה בחריפות רבה. הוא כפה על מדינת ישראל להעלות את יהודי אתיופיה לישראל.
סבא שלי פנה לרב עובדיה באותה שנה ואמר לו כי הנצרות מצליחה להשתלט על היהודים ולכן הוא מתחנן אליו, לפני שאנחנו נעלמים אנחנו מבקשים את עזרתך. ואכן הרב עובדיה הרים את הכפפה, הרי גם הסוכנות היהודית וגם הרבנות לא רצו את האתיופים בישראל.
אך למרות פסיקתו הנחרצת של מרן בשנת 1973 והניסיונות הכבירים שלו לעלות את היהודים האתיופים לשיראל, המדינה לא הקשיבה לו, רק בזמן שלטונו של בגין בשנים 1983 ו-1983 המדינה החליטה לקבל את ההמלצה ולהתחיל לעלות אותנו.
המנהגים המיוחדים
המנהגים של יהודי אתיופיה הם מופלאים ביותר, אחד מהמנהגים הידועים הוא טומאה וטהרה, זה היה נר לרגלי יהודי אתיופיה, כולל ההרחקה של בינו לבינה.
כמו שהרמב"ן מביא בפרשת תזריע עם רחל והטרפים ושם הוא אומר שאישה נקראת נידה משום שהיא מנודה ושם הוא מביא את רבי נחמיה שאומר שאדם לא ידרוך איפה שאישה כזו הלכה ולא יאכל ממעשה ידיה, ובאתיופיה נהגו לפי כל הכללים האלו גם בתוך עצמם וגם במנהגים עם הגויים.
באתיופיה, היה נהוג שגוי לא ייכנס לתוך בית של יהודי, ואם הוא נכנס אסור לו לגעת בשום כלי בבית, גם אם גוי נגע בך אתה חייב לטבול הייתה הרחקה טוטאלית בין הגוי ליהודי, ולכן אחד הכינויים של הגויים ליהודים היה "אל תיגעו בי", כי תמיד אמרו לגוי אל תגע בי ואל תתקרב אליי.
יש מעשה שלא היה ירידת גשמים, הגויים היו מגיעים ליהודים ומבקשים מהם להתפלל - כי אלוקים שומע רק את היהודים, כאשר היהודים היו עולים להתפלל על הגשם - על ההר, עוד לפני שהיו יורדים מההר, ממש כמו שנאמר "טרם אקראהו ואני אענה", הקב"ה היה שומע את התפילות שלנו בגלל הטהרה.
ניסיונות העלייה של יהודי אתיופיה
בשנת 1862, 'אבא מארי', היה אחד הדמויות הסמכותיות באתיופיה, הוא היה נזיר, שהשלטונות אסרו עליו להביא ילדים כדי שלא ישאר זרע של רבנים ובכך ישמידו את היהדות.
באותה הזמן, הוא החליט לארגן עליה לארץ ישראל, הם הצליחו להגיע עד ים סוף והחלו לערוך תפילות שהים ייקרע, אך זה לא עבד להם והם נאלצו לחזור במפח נפש אדיר, והרבה מתו בדרך חזרה.
נהר הסמבטיון
ידוע המעשייה על כל הנהר המפורסם - נהר הסמבטיון, שכל השבוע זורק אבנים ובשבת הוא נח, הנהר מוביל אל ארץ ישראל, אך יהודים לא יכולים לעבור בו כי האופציה היחידה לעבור זה בשבת - וזה כמובן אסור.
הרמב"ן כותב על עשרת השבטים, שגלו מעבר לנהר הסמבטיון, והוא כותב שהם קוראים שלבת שלהם 'סם-בט', ומי שקורא לשבת שלו עד היום לשבת 'סם-בט', אלו יהודי אתיופיה, וזו ההוכחה שבאזור הזה היה נהר הסמבטיון.
לפי מה שחכמי ירושלים כותבים, לפני חמש מאות שנה הנהר הזה יתייבש, ובאמת עד אז היה בעיה לעבור כמו שאלדד הדני מתאר שהיה מעבר לנהר יהודים, והם דיברו ביניהם דרך כל מיני קולות וסימנים שעברו מאב לבן או במכתב דרך ציפור.
מעשיו של הפרופסור האירופי באתיופיה
הפרופסור היהודי יוסף הלוי הגיע לפני 870 שנה לאתיופיה, זה היה אולי הפעם הראשונה שבן אדם מערבי דרך על אדמת אתיופיה.
הוא אומר ליהודים שם: "דעו נא אחי, כי גם אנוכי פלאשי, הנני כאחד מכם, לא אאמין בקל אחר מלבד הקב"ה, מה שהוריש לנו אלוקים בהר סיני", ואז הם אומרים לו, ההייתכן שאתה יהודי? איך יכול להיות יהודי בעור לבן - אין דבר כזה, אתה עושה מאיתנו צחוק.
יהודי אתיופיה נזהרו מאוד מאירופאים, והוא ניסה לשכנע אותם ובסוף הם השתכנעו ביהדותו ואמרו לו ליתר ביטחון תאכל במשך שבוע שלם רק חומוס. משום שחומוס מנקה מהקיבה את כל המאכלות האסורות ולאחר מכן תטבול בנהר ואז תוכל להתקרב אלינו.
כשהוא סיפר להם על כך שהוא היה בירושלים ותיאר להם את החורבן, היהודים החלו לבכות בדמעות שליש והוא גם החל לבכות כי הוא הרגיש איתם לפתע חיבור אמיתי.
הוא מספר כי בשבת כל הכפר לובש חג , השמירת שבת הייתה מיוחדת לא היה מושג של יהודי שחילל שבת, בנוסף, הוא התפלא מכמות האוכל והבגדים המיוחדים שהיהודים לבשו לקראת בואה של השבת.
הצגת כל התגובות