דין מוסר מוות, ודין עיתונאי?

יושב לו עיתונאי קטן, ספק אם הוא יודע פרט כל שהוא על הרמב"ם מלבד היותו רופא, והוא מסיק שאנו מעודדים רצח. בלומנטל זועם (איצטלה)

יש לכם משקפיים? אתכם אני מחפש. כל בעל משקפיים יודע כיצד מתבצעת בדיקת ראיה, האופטומטריסט מושיב את הפציינט מול לוח מלא מספרים, ושואל אותו שאלות. ככל שהמספר גדול יותר, כך יותר קל לראות אותו. כדי לראות את המספרים הקטנים צריך להתקרב. את המספרים הקטנים ביותר אפשר לראות רק מקרוב ממש.

במה דברים אמורים? פרסמתי כתבה הדנה בדינו של מוסר על פי ההלכה. הדיון כשלעצמו אמור לעניין את מי שיודע ספר, יודע לפתוח ספר, ויודע לקרוא ספר יהודי בעיניים מפוקחות. זה לא מיועד לעמי הארצות, ווודאי וודאי שלא מיועד למי שאינו שומר תורה ומצוות.

יהודי דתי יודע, שמי שמחלל שבת נאמר עליו "מחלליה מות יומת". גזר דין מוות. אלא מה? אם מישהו ינסה ליישם את הגזר דין הזה - הוא הרוצח. התורה אמרה את גזר הדין לבתי המשפט היהודיים, הסנהדרין, על פי עדים, התראה, חקירות ודרישות.

אפשר בקלות לעשות כתבה שתזעק - צריך לרצוח חילונים. הם הרי מחללים שבת, ובתורה כתוב מחלליה מות יומת. אלא מה? זו דמגוגיה לשוא. אין מי שמוטל עליו כיום לבצע את גזר הדין, ואין את התנאים לביצוע גזר הדין. כשנזכה שיבוא מלך המשיח, נזכה גם לזה.

הדיון בדינו של מוסר הוא דומה. ישנם עשרות תנאים לביצוע גזר הדין, לא על כל אחד זה מוטל ולא בכל מצב. החזון איש כתב במפורש, שחור על גבי לבן, שבזמן הזה אין לבצע שום גזר דין מוות בצורה עצמאית.

אתן דוגמא לעמי הארצות. אחד מאופני הענישה המקובלים בבתי הדין היהודיים זה המלקות. אם מישהו עבר על אחת מהעבירות שעונשם מלקות, צריך להכות אותו, כך הדין וכך עשו אצל הסנהדרין. בספרי הקודש יש עשרות ומאות דיונים על עבירה פלונית או ביצוע אלמוני אם עונשם מלקות.

ועכשיו, נניח שיבוא עם הארץ ויקרא מאמר שטוען שעל עבירה זו או אחרת מגיע מלקות. ילך, ישכור שני גברתנים, ישלח אל העבריין באמצע הלילה שיכו אותו. כך הרי מגיע לו. מה יעשו הסנהדרין? יענישו את המכה כמובן. כי לא רק שהסנהדרין צריכים לבצע את העונש, אלא גם צרות העונש קבועה וידועה, באיזה שוט ובאיזה מקום בגוף, ועוד ועוד. אבל הטיפש שקורא מאמר אחד וחסר לו את הרקע המינימלי, עלול להגיע למסקנות מרחיקות לכת.

במהלך הדורות סבלו ספרי הקודש מבוריות שכאלו לרוב. תשאלו כל ילד חרדי, והוא יספר לכם על אין ספור מקומות שהצנזורה (באירופה בעיקר) אסרה להדפיס מילים מסויימות, רק בגלל חוסר ההבנה של הגוי התורן שהצנזורה מינתה לבדוק את הספרים.

יושב לו עיתונאי, רואה את הכתבה מרחוק מאד, ספק אם הוא יודע פרט כל שהוא על הרמב"ם מלבד היותו רופא, המספרים נראים לו קטנים ומבלבלים במיוחד, והוא מסיק על פי זה שאנו מעודדים רצח. ובכן, עיתונאי קטן שלי, אם תתקרב ותראה את המספרים הגדולים, אולי תזכה להבין את הכתבה. בינתיים, היא לא מיועדת לך, אל נא תכנס אליה.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

11
של אלו שאין להם המינימום דרך ארץ, כמו שוחרי איברים או מלביני כסף של שוחרי שמים או .... (צונזר עקב שפה לא מקובלת) לדוגמה?
יצחק אייזיק
10
עיתונאים, עם של עלוקות ומוצצי דם. נמאסתם!
ירון
9
שתלבין את שיניך לאנשים ולא תהלך אימים על חולי דיאליזה. תן צדקה לוועד הרבנים ותרום את שתי כליותיך בחינם לנזקקים. עוד משהו? סתום את הפה, בין כה אחרי זיגעו לך בכליות לא יהיה בו צורך. איזה כיף להיות בריא גופנית וחולה נפשית ורוחנית...
ליצחק אייזיק
8
אם לא רצית שיקראו למה פרסמת באינטרנט ורצתם לתת לינק גם לרוטר? אם זה היה "דיון הלכתי גרידא" (אחד הקצרים והלא ממצים שראיתי בימי חלדי, אגב, ואני כן מכיר קצת את הרמב"ם- במיוחד את ספר המדע בהוצאת פרנקל...) מדוע התמונה מניו ג'רזי? נראה לך שכולם מטומטמים? כמה התנשאות וגסות רוח שמביאה שנאה על הציבור החרדי
עמיחי
7
רק להשמיץ ללכלך לתקוף כל מי שלא מוצא חן בעיניהם [המעווותות בדרך כלל] ולמרר להם את החיים !!!! לא משנה האם זה חצי אמת מנופחת עם כמויות של שקר או שזה שקר גס לגמרי !!! אדון בלומנטל, אל תשים לב אליהם ואל תשים עליהם ! העיתונאים לא מבינים מילא שום שפה כמו חיות טרף הם זקוקים רק לדם, לכן לא כדאי אפילו להתווכ
לשכת העתונות
6
אריה, הכל בסדר?
מושיקו
5
הם יודעים שהאתר הזה הולך לחולל בערה מיום ליום, קצת שיפוץ קטנטן ולא עומס של גרפיקה, פחות אדום יותר מכובד, ואתם תהיו כבר אחד מהאתרים הגדולים בישראל!!! הם יודעים את זה והם לא יפסיקו להכפיש אתכם! המשיכו במאבק אנחנו איתכם!
אריה
4
אתם הרי יודעים שלא רק חרדים נכנסים אלא גם עיתונאים חילונים כאלה. אז מה הטמטום לפרסם מאמר כזה?????
מוטי
3
למה להתייפות? זהו דין תורה. אני מבין שחוקי המדינה לא תואמים את דיני תורתינו הקדושה, אבל מה לעשות, כשיש קונפליקט בין חוקי המדינה לבין ההלכה היהודית, האחרונה היא הקובעת. כך חיינו במשך 2,000 שנות גלות, וכך נמשיך לחיות. אלא מאי? אתה הכתב (י. בלומנטל) עברת על ההלכה, שהרי נאמר במפורש שדין מוות למוסר הוי "
שי נחמני
2
לא סתם נאמר חכמים היזהרו בדבריכם. (ראה שוב המשנה האה במסכת אבות). אם אתה מר בלומנטל מחזיק מעצמך חכם, כדאי היה שתיזהר בדבריך יותר. יש הבדל בין עיון תיאורטי בהלכות מוסר שאתה עושה עם החברותא שלך לבד בבית המדרש, לבין פרסום פומבי ברשת האינטרנט. ואין מה לעשות - היום כתיבת כתבה באינטרנט היא בדיוק כמו הכ
מישהו
1
יתכן וההוא עיתונאי קטן , אבל אתה בטוח עיתונאי שוטה, להעלות את הדברים שהבאת על גבי האתר בלי היכולת למנוע מהטיפשים ומחסרי הדיעה ( בעיניך כמובן) שלא יקראו את המאמר , אל תצפה שלא ישתמשו בזה להשמיץ אותך. ובטח ובטח שיש הרבה שבאמת חושבים לפי המאמר שכתבת שאכן מצווה להורגו. דבר נוסף: למה כשהתורה וההלכה לא
עיתונאי

אולי גם יעניין אותך:

עוד באקטואלי: