רבים מגדולי וחכמי עדות המזרח בכל הדורות נהגו לחתום את מכתביהם ותשובותיהם בהלכה בראשי התיבות: ס"ט. מה משמעותן של ראשי תיבות אלו? הדעות חלוקות בעניין, היו שאמרו כי פירוש ראשי התיבות הוא "ספרדי טהור", וכי הדבר התחיל ממגורשי ספרד שהיו חותמים כך כאות גאווה על מקום מוצאם. דעה אחרת אומרת כי ס"ט הם ראשי תיבות של "סין טין" (בארמית: רפש וטיט) וחתימה זו מעידה על ענווה, ויש אומרים: סופו טוב (בארמית: סיפי טב), או: סימן טוב.
אחד מגדולי הרבנים באירופה לפני כשלוש מאות שנה היה רבי צבי אשכנזי, הידוע בכינוי "החכם צבי". מוצאו ממשפחה אשכנזית, ובכל זאת הוצמד לו הכינוי "חכם", כינוי שהיה מנת חלקם של רבנים ספרדיים בלבד. מדוע?
ובכן, התשובה לכך היא שלמרות שנולד במורביה (כיום חלק מצ´כיה), ושם למד אצל סבו בעל ה"שער אפרים" בעיר בודא (אז כונתה "אובין" או "אופן" בפי היהודים, וכיום חלק מן העיר בודפשט בהונגריה), נשלח ה"חכם צבי" כבר בצעירותו ללמוד תורה מפי חכמי הספרדים בעיר סלוניקי. שם למד אצל החכם רבי אליהו קובו, התוודע למנהגי הספרדים ולהליכותיהם, וכמה ממנהגים אלו סיגל לעצמו. בסלוניקי קיבל את התואר הספרדי "חכם", ואף שם משפחתו - "אשכנזי" הוא תוצאה מהכינוי שכונה בתקופת ישיבתו בין הספרדים.
תולדות חייו מרתקים: לאחר מספר שנים בסלוניקי חזר לבודא, נשא שם אשה ונולדה לו בת, אולם זמן קצר לאחר מכן נהרגו שתיהן מפגז תותח שנורה במהלך מצור על העיר. הוא ברח מהעיר והגיע לסרייבו שבבוסניה, שם כיהן כרב. לבסוף הופיע בברלין, שם נשא את אשתו השניה, ממנה נולד לו בנו יעקב, המכונה רבי יעקב עמדין. בהמשך ישב בעיר אלטונה וכיהן כרב קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וואנדסבק), ולאחר שעזב שם בעקבות מחלוקת הלכתית עבר לאמשטרדם, שם כיהן כרבה של הקהילה האשכנזית.
בעקבות מלחמתו העיקשת בשבתאות נאלץ לעזוב גם את אמשטרדם, ונדד עד לפטירתו בכמה קהילות. ספרו: ´שו"ת חכם צבי´, הוא ספר הלכתי חשוב ומפורסם.
כבר אמרנו שה"חכם צבי" הכיר היטב את מנהגי הספרדים ואף סיגל לעצמו כמה מהם, והנה אחד מהם לדוגמא: בתשובותיו בהלכה שנדפסו בספרו חותם ה"חכם צבי" כך: "צבי אשכנזי ס"ט". לא מסתבר איפה שמשמעות ראשי התיבות היא "ספרדי טהור", אם החכם האשכנזי אימץ חתימה זו לעצמו.