רבי שמואל שלמה ליינר היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין. הוא נולד לרבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, בעל ה"תפארת יוסף", וכבר בינקותו נודע כעילוי. ונישא לבתו של רבי יוסף קאליש מאמשינוב.
לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ט (1929), הוכתר רבי שמואל שלמה לאדמו"ר מראדזין, לאחר הפצרות רבות של חסידיו. בתחילה מילא את מקום אביו בוורשה, אך בשנת תרצ"ד עקב סלידתו מחיי העיר הגדולה. העביר את החצר בחזרה לעיירה הקטנה ראדזין.
מזגו של רבי שמואל שלמה היה הסוער. חריפותו ושנינותו הקוצקאית, אותה ירש מסב סבו האיז'בייצאי, היו לשם דבר. תשובותיו היו חדות ומוחצות, ודבריו באזני חסידיו היו כדרבונות, פולחים כליות ולב.
הוא היה עצמאי במלוא מובן המילה. ובתשובה שהשיב לאחד האדמו"רים כשזה תהה מדוע הוא לובש כובע יהודי עממי ולא מגבעת רבנית; הוא השיב: "מגבעת אפשר לסובבה לכל צד, ואילו הכובע היהודי העממי, אשר לו מצחיה - מן ההכרח לחבוש אותו בכיוון אחד בלבד, לפנים ולא לאחור...". ובכך ביטא את שאיפתו להישאר נאמן לעצמו ולשיטתו מבלי להתחשב בנסיבות המחייבות שינוי כיוון.
שבועיים לפני פרוץ המלחמה, חשש רבי שמואל שלמה לגורל תלמידיו וסגר את ישיבתו, ושלחם לבתיהם. חדרי הישיבה שימשו כמקלט לפליטים. בשלב מסוים, נמלט לגיטו וולודבה. שם, הוא פעל לשכנע את היהודים שהגרמנים שולחים אותם להשמדה ולא לעבודה, ותקף את היודנרט על שיתוף הפעולה עם הנאצים. הוא קרא ליהודים למרוד, לברוח ליערות ולהילחם בנאצים, באומרו שלבו ניבא לו שאין כאן מה להפסיד, ואולי מישהו יציל את חייו ויינצל. הוא הפציר בחמישים אנשים להצטרף אליו לפלוגה שתשרוף את הגיטו ותברח ליער, ומשם תעבור לגיטאות אחרים כדי להצית את אש המרד בכל גיטאות פולין, אך לדאבון לבו לא נענה.
הוא אף אימן את ידיו בנשק והיה מוכן לחרף נפשו, אך לא הצליח לשכנע את ההמונים המיואשים. חסידיו ניסו להצילו ושלחו אליו כספים למטרת מילוט, אך הוא לא הסכים לעזוב את וולודבה והשתמש בכספים לקבורת יהודים שנזרקו מקרונות הרכבות בדרך למחנות המוות.
הוא הרגיש את האסון המתקרב וגזר תענית לשלושה ימים רצופים, ובקע שחקים בתפילותיו. בעיצומו של הצום, ביום כ"ד אייר תש"ב, נעצר על ידי משתפי פעולה עם הגסטאפו שתכננו לסיכול תוכניותיו, בפקודת הנאצים. כשהובילו אותו שבוי ברחוב, לא חדל מלעודד את קומץ חסידיו שהלכו אחריו עצובי פנים: "אל תתיאשו, המשיכו בתענית, בתפלה ובמלחמה, הימלטו ליערות וה' ילך לפניכם ויושיעכם!".
ביום שבת קודש, ערב ראש חודש סיון תש"ב, נהרג על ידי הנאצים הארורים ביריית רובה, ארץ אל תכסי דמו.
0 תגובות