א. משנכנס אב ממעטין בשמחה.
ב. מי שיש לו דין עם נכרי ישתמט ממנו משנכנס אב דריע מזליה.
ג. מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן. ובזמנינו נהגו להקל בזה, ומ"מ במו"מ של שמחה כגון לקנות [או למכור לישראלים] כלי כסף או צרכי חופה וכדומה טוב להחמיר.
ד. בנין - אין לבנות מר"ח עד התענית בנין שאיננו צריך לו לדירה והוא להרוחה בעלמא, [ובמקום הפסד שאם לא יתקן הכותל ישבר יותר מותר] וכן אין לסייד ולצבוע את הדירה. ואם נתקלקל הסיוד מחמת רטיבות וכדומה מותר לסייד אף בשבוע שחל בו ט"ב [כיון שאינו להרווחה]. ואם לקח קבלן נכרי לבניה או לסיוד בקבלנות, אף דמצד הדין מותר שהנכרי יעשה, מ"מ אם יכול לדחות את העבודה תמורת תשלום מועט לנכרי יעשה כן, ותע"ב. בנין בית כנסת מותר לבנות ולצבוע בתשעת הימים.
ה. אין ליטע נטיעה של שמחה, גינות נוי לצל, או נטיעת מיני בשמים לריח'. וכן כדאי להמנע מנטיעת גנות נוי בחצרות הבתים, אבל ניכוש וסידור הגינה. שעושים כרגיל אינו בכלל האיסור.
ו. נוהגים שלא לקדש הלבנה עד אחר ט"ב. ונוהגין לקדשה במוצאי ט"ב. הרמ"א בסי' תכ"ו ס"ב כתב, ובמוצאי יוהכ"פ מקדשין אותה דאז שרויין בשמחה, אבל לא במוצאי ט"ב או שאר תענית. וכתב במ"ב ס"ק י"א, אבל דעת אחרונים בכל זה דמקדשין אפילו במוצאי ט"ב וכ"ש בשאר תעניות.
ז. לפני שיקדש את הלבנה שצריך לטעום קודם. (ח"א. ובא"ר משמע שאם יש לו לקדש בצבור יכול לקדש עמהם אף שלא טעם, משום ברוב עם הדרת וגו'). ומיהו במוצאי ט"ב צריך שלא לקדש בלי מנעלים (פר"ח).
ח. אין איסור בנתינת מתנה לבר מצוה וכדו' בימי בין המצרים.
ט. כדאי להמנע מעשית ניתוח - שאינו דחוף - מר"ח אב, ולכל הפחות משבוע שחל בו ת"ב. ואם אין קושי בדבר ימנע מי"ז בתמוז.
י. נוהגים שלא לשטוף ולעשות נקיון בבית רק בצורה קלה ולא באופן יסודי, ואם נתלכלך יעשה כפי הצורך, וכן אין להמנע משטיפת הדירה לכבוד שבת.
מקורות - מעובד על פי קובץ מבית לוי
0 תגובות