נפלאות הקבר: אמא רחל נפקדה בבן
אבל אותה הארומה והאווירה נותרו, האנשים שמתחלפים והבקשות שחוזרות והנרות, והפרוכת. הוא רוכן אל הסידור, הפלאפלים ועיטורי הדרגות חומקים מעין הציבור, שעה שראשו ורובו טמונים בנדבכי הפרוכת. להיפרד, הוא נושק לסידור, מרים את ראשו, בוהה לרגע ברקמת הזהב המעטרת את בד הקטיפה הכחול, לא אותו ניחוח עתיק יומין. הריח חדש וגם הבד
תקוה סובר||
6
