פעם היה קורבן והיה מזבח, היום יש יהודי שעובר עליו. פעם המזבח היה זהב, היום המזבח הוא הלב של היהודי. הלב של כל יהודי שאומר לה' בשעת קושי ומשבר 'כואב לי' (פרשת השבוע)
היכולת לומר לא וליהנות. גבולות נועדו להחזיר לאדם את מקומו ולתת לו עונג והנאה אמיתיים. הגבולות מעניקים לאדם בטחון. חיים ללא גבולות גורמים לערעור (פרשת השבוע)
האם אני בוחר להאמין שאפשר לרפא, לחלוטין, את הזוגיות שלי, או שאני בוחר להתייאש בזירה זו? האם אני בוחר להאמין שאני, יכול להתגבר על התקפי הזעם שלי? (פרשת השבוע)
זה לא שאם אתה לא יודע מה אתה רוצה אז "אין לך את זה". שאם אתה רוצה דברים מנוגדים אז "עזוב, צא מזה". זה לא שאם רצית פעם והתייאשת אז אתה כבר מחוץ לתמונה (יהדות)
אין נביאים. אין אורים ותומים. שום בת קול לא יוצאת ומכריזה מהו ייעודי בעולם. איך אדע מה התפקיד שלי, הפרטי והמיוחד, זה שיביא אותי סוף סוף למקום שלי האמת? (פרשת השבוע)
אי אפשר לקיים התורה והמצוות כי אם על ידי רצון! ואיך אנו מגיעים לרצון? על ידי אחדות, כאיש אחד בלב אחד – באהבה ואחדות גדולה! הבסיס למתן תורה זה אחדות (פרשת השבוע)
יש לנו אשליה, אם רק ה' היה מסדר לי את הבעיות ומוציא אותי ממצרים – מחתן אותי כבר/ פוקד אותי ילדים/ נותן לי פרנסה/ מרפא אותי... הייתי רואה את יד ה', ומאמין (פרשת השבוע)
בדיוק כך היה צריך להיות – שתיוולד במצרים, ותרוץ אחרי פרעה בעצימת עיניים, ולא תבין כלום ותעבוד עבודת פרך, ותכאב, ודרך שם דווקא – תצא ממצרים! (פרשת השבוע)
די להאמין לפרעה, שסותם לנו את הפה בציניות כזאת ומשכנע שאנחנו הבעיה, שהרצון שלנו להיגאל,לפרוץ את החומות של השעבוד שסוגרות עלינו – הוא שיגעון (פרשת השבוע)
אל תיכנע לתחושת האפרוריות. אל תאמין לסתמיות. זה לא האמת; זה שקר שיצר הרע מנסה למכור לך כדי לכבות את האש שלך ולגרום לך לחפש אותך בחוץ. תחזור לעצמך (פרשת השבוע)
אפילו התורה מעידה, שיש תביעה על מכירת יוסף, אז למה הוא לא מתחשבן איתם? או משתף אותם בסבל הנורא שנגרם לו בגין מכירתו? למה הוא שותק מול העוול? (פרשת השבוע)
מי יכול לומר אני אוהב את כל הילדים שלי? האם אפשר לאהוב את כל הילדים באותה מידה? ככל שאתה מעז להגיד את האמת בלי לפחד, אתה יודע שזה לא פשוט לאהוב (פרשת השבוע)
אם נסתכל עלינו מלמעלה, נראה יצורים תזזיתיים שנעים ממקום למקום כמו בתוך מרוץ. מלא שקיות. מלא מטלות. מלא חשבוניות. הכול צפוף. הכול לחוץ. הכול עמוס (פרשת השבוע)
כך מסיר הצדיק בהינף יד את האבן הגדולה מעל הבאר ומוציא אותנו מחרן. הוא מלמד אותנו לא להאמין לאשליות שמוכֵר לנו לבן ושכל אחד יכול להסיר את האבן מהלב שלו (פרשת שבוע)
איך יתכן, שמי שנולד לבית אדמור"י ומיוחס, שככה נולד וככה גדל וככה ימות, שקיום המצוות הוא טבע שני עבורו – מועדף על פני מי, שהכיר בָאמת למרות החינוך האלילי שקיבל (יהדות)
בניגוד לאפר, המציין חורבן סופי, שאין אחריו כלום חוץ משממה ודממה, לעפר יש כח להצמיח, לחדש נעורים ולהוליד פירות מתוקים: "ונפשי כעפר לכל תהיה" (יהדות, פרשת השבוע)
זמן ההמתנה אינו זמן שעובר לשווא כפי שנדמה לנו. הזמן הזה הוא בדיוק הזמן הדרוש לנו על מנת לבנות כלים ראויים לשפע שמצפה לנו. בעצם ההסכמה להמתין, אנחנו משתנים (יהדות)
כאשר אנחנו ניגשים אל העולם הפנימי שלנו, זה שברובו הגדול נסתר מאתנו, מכוסה מאחורי שכבות. הדבר הראשון שאנחנו פוגשים, זה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום (יהדות)