שנה לקורונה

עלייה במספר החרדים הפונים ללימודים אקדמאים

זינוק במספר הסטודנטים החרדיים בשנת תשפ"א בעקבות המשבר הכלכלי שחוללה המגפה. הורים רבים החליטו לשלוח את בנותיהן לאוניברסיטאות ולמכללות, במטרה שימצאו עבודה יציבה עם כושר השתכרות גבוה. הרב צבי שרייבר ראש קמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב "אסור לוותר על המהות ולשלוח את הבנות למוסדות אקדמיים ללא מסגרת חינוכית מתאימה" (לימודים)

(צילום: יח"צ)

לאחרונה מדינת ישראל ציינה באופן עגום את מקרה הקורונה הראשון. מאז ועד היום עובדים רבים הוצאו לחל"ת, פוטרו, מקומות תעסוקה רבים נקלעו לקשיים וחלקם נסגרו. מציאות זו בשוק העבודה באה לידי ביטוי בדו"ח האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המעלה כי בהיבט התעסוקתי והכלכלי החרדים נפגעו יותר מכל מגזר אחר בחברה הישראלית.

מבחינת המגזר החרדי, הקורונה פרצה אל תוך מציאות כלכלית שהיתה קשה גם ככה. בשנת 2018 הממוצע לשכיר חרדי עמד על 7,794 ₪ לעומת 13,131 ₪ לשכיר במגזר הכללי. בהתחשב בעובדה שבמשק בית חרדי מצוי הגבר עוסק בתורה והאישה יוצאת לעבוד, ההכנסה המשפחתית נמוכה יותר ממשפחות בהם גם הבעל עובד. בנוסף לכך, חלק ניכר מהנשים החרדיות פונות למקצועות רוויות בכוח אדם, או במשלח יד שאיננו מחייב הכשרה אקדמית, על כן ההשתכרות נמוכה בהתאם.

משבר הקורונה פגע בעובדים במקצועות ללא הכשרה אקדמית. שיעור ניכר מהם איבד את עבודתו או שהוצא לחל"ת. לעומתם, רוב אלו שעבדו במשרות עם כושר השתכרות גבוה, דוגמת חשבונאות או הייטק המשיכו לעבוד מהבית. ניתן לראות זאת בבירור מנתוני הירידה בהיקף התעסוקה עם פרוץ המגפה בקרב נשים חרדיות, כאשר 37% מהן נגרעו מכוח העבודה לעומת 7% מהמגזר הכללי.

החברה החרדית איננה זקוקה לנתונים מספריים כדי לאמוד את המשבר כלכלי אליו נקלעו משקי הבית. מגמת הכניסה של חרדים למוסדות האקדמיים תפסה תאוצה משמעותית, זאת מתוך רצון להביא פרנסה טובה הביתה. הזינוק במספר החרדים והחרדיות שהחלו ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות זינק בשנת תשפ"א ב 10%, זאת לצד עלייה שנרשמה בשנה הקודמת – כך על פי נתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"המציאות מדברת בפני עצמה," אומר הרב צבי שרייבר, ראש קמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב. "הורים שולחים את בנותיהן ללימודים אקדמאים על מנת שיוכלו להתברג במקומות עבודה יציבים עם כושר השתכרות גבוה. יחד עם זאת אסור לוותר על המהות של הקמת בית של תורה ולשלוח את הבנות למוסד אקדמי ללא מסגרת חינוכית.

המצוקה הכלכלית לא מהווה הצדקה להתמודדויות והאתגרים הרוחניים במוסדות אקדמיים שאינם מותאמים, מה גם כי ישנה אפשרות לשלב בין הרצון הטבעי של כל הורה שביתו שתוכל לפרנס בכבוד, לבין היעוד האמיתי והוא הקמת בית של תורה. קמפוס לוסטיג פועל מתוך תפיסה חינוכית. על כן המענה המתאים ניתן לבוגרות כיתה י"ב בתיכונים, במסגרת מערכת חינוכית ומערך שיעורי קודש ומחנכות, זאת לצד הלימודים האקדמיים האיכותיים של המרכז האקדמי לב."

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר