דף טו
*חומר לשה"ר ומהו.
א. חומר לשון הרע 1. מצאנו שהאומר בפיו חמור מן העושה מעשה, גבי מוציא שם רע שמשלם יותר מאונס, ויליף שנאמר כי הוציא שם רע דאינו בגלל שזמם להרגה. 2. עשרת הנסיונות במדבר היו שנים בים בירידה המבלי אין קברים ובעליה שפחדו שהמצרים יעלו מצד אחר, שנים במים במרה וברפידים, שנים במן שיצאו בשבת ללקט ושהותירו, בשליו ראשון ושני, בעגל, והעשירי במרגלים ועל זה נחתם גזר דינם שנאמר זה עשר פעמים. 3. מרגלים הוציאו שם רע על עצים ואבנים וכ''ש על חבירו, ולא משום שכפרו ואמרו כי חזק הוא ממנו משום שנאמר מוציאי דבת הארץ. 4. מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה, שהלשון מוטלת מבפנים ועם שתי חומות. 5. נגעים באים עליו בגז''ש צמיתות ותורת המצורע זה מוציא שם רע, ולכן יושב בצד מחוץ למחנה כיון שהבדיל בין האנשים, ומביא צפורים שזה קרבן פטיט. 6. לעת''ל באים כל החיות אצל הנחש ושואלים מה הנאתו ואומר ומה יתרון לבעל הלשון. 7. המספר לשה''ר: כאילו כפר בעיקר, מגדיל עוונות עד לשמים, ראוי לסקלו באבן הקב''ה לא יכול לדור עמו בעולם, ה' מענישו מלמעלה ושר של גהנום מלמטה. 8. תקנתו ת''ח יעסוק בתורה וע''ה ישפיל עצמו, להו''א זה אם כבר דיבר ודחי שדוד כרתו ברוח הקודש. 9. מגדיל עוונות כנגד ג' עבירות דילפינן בגז''ש גדול מלשון מדברת גדולות: ע''ז חטאה גדולה, גילוי עריות הרעה הגדולה, שפיכות דמים גדול עווני מנשוא. 10. לשון תליתאי הורגת שלשה, את המספרו והמקבלו ומי שאומרים עליו. 11. חץ שחוט שממיתה, שתו בשמים שהורגת למרחקים, מות וחיים ביד הלשון שתלוי באדם מה יעשה בלשונו.
ב. מהו לשה''ר ומה אינו 1. נורא בי פלניא, שאצלו מבשלים תמיד. 2. מה שנאמר בפני בעליו, פליגי אם אינו לשה''ר או דהוי גם חוצפא. 3. מה שנאמר באפי תלתא אינו לשה''ר, דחברך חברא אית ליה. 4. אין לספר בטובתו של חבירו אם יכול לסבול מכך כגון שיבואו לנצלו או שמתוך כך יבואו לידי גנותו.
שאלות לחזרה ושינון
א. חומר לשון הרע (11)
ב. מהו לשה"ר ומה אינו (4)