פסחים לט • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

*מרור. *מאכלי חיטים. *לתיתה.

א. דיני מרור 1. כל שיש לו שרף או פניו מכסיפין, ומייתי במשנה חזרת תמכא חרחבינא עולשין ומרור, בגמרא חרחלין עולשי שדה עסווס טורא ומר ירואר, ולשמואל חרגינין הרדופנין חזרת יולין חזרת גלין ולר"א אף עקרבלין. 2. העדיפות להו"א במרירא טפי, ולמסקנא חזרת על שחס רחמנא עלינו. 3. מין המרור דומיא דמצה שהיא גידולי קרקע ולא דג, וכן מין זרעים ולא הירדוף, וניקח בכסף מעשר ולא הרזיפו, ויש בה מינין הרבה. 4. אמרינן דמרור נזרע בערוגה אחת, וקמ''ל להו''א שאין בהם כלאים או דמרור הוי מין ירקות, ולמסקנא הקמ"ל שחזרת נזרעת בערוגה אף שסופה להקשות. 5. מצב המרור, לחכמים רק לחין ולר"מ בקלא אף יבשין, בכמושין לראב''צ יוצא ולת''ק לא, ואין יוצאין בכבושין שלוקין ומבושלים דאינו טעם מרור.

ב. חימוץ במאכלי חיטים 1. אפוי אינו מחמיץ. 2. דלף שמטפטף לקמח לא מחמיץ. 3. חלוט לא מחמיץ ושרי לחלוט מורסן לתרנגולים, רב יוסף החמיר בחליטת שני חיטים יחד ואביי החמיר בחריכת שני שיבולים וקשיא דא"כ ה"ה בחדא, אלא שרי משום דמי פירות אינם מחמיצין. 4. ותיקא וזהו מאכל קמח ומלח, עם מים אסור ועם שמן שרי. 5. אין ליתן בקדירה קימחא דאבישונא דהיינו קלי, שמא לא התבשל כראוי ויחמיץ בתבשיל. 6. אניה מליאה חיטים טבעה ואמרינן דיש למכרה, להו"א לגוי ודחי ניחוש שימכרנו לישראל כדאשכחן גבי בגד שעטנז, ולמסקנא יש למכור לישראל מעט מעט. 7. מוללין קדירה ע"י שנותן את הקמח ואח"כ את החומץ וי"א אף איפכא, וזהו כרבי יהודה דקסבר דחומץ מבשל אבל רבי יוסי לא איירי בתערובת, ולהלכה עולא אסר משום סחור סחור ור"פ שרי. 8. אין נותנים קמח לחרדל ואם נתן לחכמים יאכל מיד ולר"מ אסור, ובחרוסת י"א דה"נ פליגי וי"א דלכו"ע אסור.

ג. דיני לתיתה 1. בשעורין אסור ובדיעבד שרי מה שלא נתבקעו, ולר' יוסי שרי ע"י חומץ כיון שצומתן. 2. בחיטים, לרבה אפילו קשים אין ללתות ואצל רב הונא לתתו, ורבא בתחילה קאמר שאסור ללתות אפילו שעורים דשיעי ואח"כ חזר בו ושרי דאל"כ ליכא פת נקיה של סולת, וקאמר דאף איכא מצוה ללתות שנאמר ושמרתם את המצות וזהו שימור מעיקרא ובעינן מתחילתו ועד סופו.

שאלות לחזרה ושינון

א. דיני מרור (5)

ב. חימוץ מאכלי חיטים (8)

ג. דיני לתיתה (2)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com