יומא לח' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

דף לח

*הוזכרו לגנאי. *צדיק ורשע. הדרן!

א. הוזכרו לגנאי ומ''ט 1. בית גרמו היו בקיאים במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד, וחכמים הביאו אומנים מאלכסנדריא ולא ידעו לרדות כמותן ומבפנים ופיתן היתה מתעפשת, וחכמים אמרו שה' עשה הכל לכבודו והחזירום למקומם והכפילו שכרם ומכאן שבמקומך יושיבוך, והטעם שלא לימדו שידעו שביהמ''ק יחרב ושמא יעשו כן בפני ע''ז, והזכירום לשבח שמעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם משום והייתם נקיים. 2. בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת במעלה עשן שמתמר כמקל וחכמים הביאו אומנים ולא הצליחו ולבסוף החזירום וכפלו את שכרם ולא לימדו שמא יעשו כך לפני ע''ז, והזכירום לשבח שמעולם לא יצאה מבתיהם כלה מבושמת, ורי''ש אמר שכבוד ה' נשאר במקומו וכבודם נתמעט, ורבי יוחנן בן נורי קיבל מגילת סממנים מזקן אחד ומאז אסור לספר בגנותן. 3. הוגרס בן לוי ידע פרק בשיר שהניח אצבעו בין הנימין עד שאחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם. 4. בן קמצר נטל ארבע קולמוסין וכתב את שם ה' בבת אחת ולא היתה לו תשובה מדוע לא לימד ואמרינן שם רשעים ירקב.

ב. צדיק ורשע 1. שם רשעים ירקב מעצמו שאין לקרוא על שמם וכן תעלה רקביבות, ודואג בן יוסף שהיתה אמו מודדתו בטפחים ונותנת משקלו זהב לביהמ''ק סופו שטבחתו ואכלתו וזהו עוללי טיפוחים. 2. מצינו בתורה זכר צדיק לברכה שה' אמר המכסה אני מאברהם והוסיף שיהיה לגוי גדול ועצום, ושם רשעים ירקב שנאמר ויאהל עד סדום והוסיף שהיו רעים וחטאים לה' מאוד. 3. עובדיה הצדיק גר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם, ועשיו הרשע גר בין שני צדיקים יצחק ורבקה ולא למד מהם. 4. מברכת צדיקים אתה למד קללה לרשעים שאחרי שה' אומר על אברהם כי ידעתיו שצוה את בניו אומר צעקת סדום כי רבה, ומקללת רשעים אתה למד ברכה לצדיקים דלאחר שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים ה' דבר עם אברהם לאחר שלוט נפרד ממנו. 5. העולם נברא אפילו בשביל צדיק אחד שנאמר וירא אלוקים את האור כי טוב ואמרו צדיק כי טוב, והעולם מתקיים עבור צדיק אחד שנאמר וצדיק יסוד עולם. 6. המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר אשכח בניך, ויורד מגדולתו שנאמר ואמאסך מכהן לי. 7. אין צדיק נפטר מהעולם עד שנברא צדיק כמותו ועד שלא כבתה שמשו של עלי זרח שמואל הרמתי. 8. ה' ראה שהצדיקים מועטים ושתלן בכל דור. 9. רגלי חסידיו ישמור, כיון שיצאו רוב שנותיו של האדם ולא חטאו שוב אינו חוטא, וכן מי שניצל מעבירה פעמים. 10. אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן, הבא להטמא פותחין לו כמו המודד נפט שמודד לעצמו, והבא להטהר מסייעין בידו וכמו הבא לקנות אפרסמון. 11. עבירה מטמטמת את לבו של האדם שנאמר ונטמתם בם וקרי ונטמטם, ואם מקדש את עצמו מעט מלמטה ובעוה''ז מקדשין אותו הרבה מלמעלה ובעוה''ב וכן איפכא.