המרכז לגיוס כספים - המל"כ הוקם במטרה לסייע לעמותות וארגונים ללא מטרות רווח לפתח מערך גיוס משאבים באמצעות קרנות פילנתרופיות בחו"ל. המל"כ עוסק בייעוץ, ליווי, כתיבה והגשת בקשות לקבלת מענקים מקרנות פילנתרופיות בארץ ובחו"ל, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות- עבור עמותות ומלכ"רים בארץ ובחו"ל. כמו כן, עוסק המל"כ במתן שירותי תדמיתנות, יחסי ציבור וקשרי חוץ עבור עמותות ומלכ"רים, בארץ ובחו"ל.
אנו מלווים את הליך גיוס המשאבים החל בשלב בניית התכנית האסטרטגית, דרך כתיבת הבקשות, מילוי הדו"חות וליווי העמותה בביקורי נציגי הקרנות ועד פתיחת תיק במס הכנסה לצורך קבלת התרומה ומילוי הדוחות הכספיים עבור העמותה.
מדוע לא לבצע פניה עצמאית לאילי הון או לקרנות שונות בניסיון לגייס תרומות?
כל איש עסקים, יזם מצליח, איל הון או קרן פילנתרופית בארץ או בחו"ל - נאלץ להתמודד מדי יום עם עשרות בקשות לתרומות של עמותות וארגוני צדקה, המקדישים את פעילותם למען ילדים, חולים, קשישים, רעבים, נוער בסיכון או לחלופין, למען מטרות כמו השכלה גבוהה, מחקר, מוזיאונים ודומיהם.
השאלות הנשאלות הן מי יהיה ראוי ביותר לרכוש את לבם, אמונם וכיסם של אילי ההון או בעלי קרנות הצדקה השונות, איך מוצאים תורמים ואיך מגייסים כסף לעמותה.
למל"כ הניסיון, המומחיות והידע הדורשים לשם טיפול בהגשת הבקשות. זאת ועוד, יש לנו את הקשרים המתאימים ואת הקודים המקצועיים על מנת לקדם את הבקשה שלכם באפיק הרצוי.
אז נכון, ניתן לעשות זאת לבד, אך יש לקחת בחשבון שיהיה זה הליך ארוך, יקר ומתסכל, ככל שאין את הניסיון, הידע והקשרים הדרושים.
מדוע לא לנקוט בשיטה הטובה והישנה של 'שנור' ולדפוק על בתי נגידים?
אכן, כפי שאמרת השיטה ישנה. האם היא טובה? נראה שלא. אף ששיטת השנור בחברה שלנו מקובלת ביותר ומניבה תוצאות ראויות לטווח הקצר – נראה שאין לה סיכויי הישרדות גדולים, והסיכונים של העמותה להגיע למשבר בשלב זה או אחר - גבוהים למדיי.
שיטת השנור מבוססת רובה ככולה על 'הצגה של איש אחד' שמרכז אצלו את כל הידע, הקשרים, הכתובות והשמות הרלוונטיים, וכמובן מקבל שכר בסיס גבוה ביותר, וכן אחוזים גבוהים מאוד עבור עבודתו המאומצת.
הבעיה היא, שאם וכאשר מגייס הכספים לא יוכל, מכל סיבה שלא תהיה (התפטרות, מחלה, חוסר יכולת), לספק את הסחורה, הארגון יעמוד מול שוקת שבורה בכל הנוגע לגיוס הכספים, מה שמותיר עשרות מקבלי משכורת ומאות נתמכים בשירותי הארגון מול קושי עצום המאיים לכלות את כל מה שנבנה בהרבה עמל ויזע במשך שנים.
בשיטת ה'שנור' לאחר שהתורם מחזיק בידו את התרומה - הקשר בינו לבין התורם מתרופף, שכן אין שותפות אמיתית של הבנה ואינטרסים בין המתרים לתורם, לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.
זאת ועוד, לקרנות השונות יש דרישות ברורות של דרכי הגשת הבקשה לתרומה ושיטת ה'שנור' לחלוטין אינה מתאימה.
למי מתאים גיוס הכספים בשיטה זו כפי שמציגה מל"כ?
התהליך מתאים לעמותה בעלת חשיבה אסטרטגית, מימון מהון קיים ופרויקט מוגדר יעדים ומטרות עם התנהלות תקינה ומסודרת, ומנהלים בעלי ראייה ארוכת טווח אשר אינם עובדים בשיטת "כיבוי שריפות". ובעיקר, ההליך מיועד לעמותה אשר מעוניינת להתקדם ואיננה יודעת כיצד.
מהם אחוזי ההצלחה שלכם?
אחוזי ההצלחה שלנו עומדים על 78% הצלחה מסך כל הבקשות שהוגשו במלואן.
ככלל, ככל שהעמותה משתפת פעולה באופן מלא ורציף עם המל"כ, מעבירה את הניירת הנדרשת וכו' אחוזי ההצלחה הינם גבוהים ביותר. ניתן לומר, כי כאשר הפרויקט הנבחר הוא נכון, העמותה תקינה וההתנהלות מול המל"כ הנה כנדרש - רוב הסיכויים שהעמותה תצליח בגיוס משאבים.
מה המחיר בעד השרות?
המחיר משתנה בין סוגי הפרויקטים ומקורות המימון.
במל"כ נגבית "עמלת פתיחת תיק" חד פעמית אשר מקנה שירות של שלוש שנים ללא תשלום נוסף. העמלה נועדה לכסות את ההוצאות הכרוכות בהגשת הבקשה.
כך, הלקוח צופה את העלויות מראש, מבלי שיסתכן בהוצאות נוספות ובלתי צפויות בעתיד, וללא עלות חודשית שמכבידה על הוצאות העמותה.
בהחלט מדובר בהשקעה מזערית לעומת התמורה העתידית שהבקשה עשויה להניב.
מילה לסיום?
עבודה עם קרנות פילנתרופיות הינה דרך ארוכה שהיא קצרה בסופו של דבר, כי היא מקשרת אותך עם גורמים רציניים שישתפו עם העמותה פעולה ומימון ארוך טווח ויבטיחו את המשך הפעילות החשוב מאין כמותו של העמותה.