רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה - נולד בי"ח בחשוון ה'תע"ד, בעיר אפטא הוא היה בן למשפחת לנדא המיוחסת לרש"י. אביו היה הרב יהודה סג"ל לנדא, שהיה פרנס קהילת אפטא ומנהיג בוועד ארבע ארצות. אמו חיה הייתה בתו של רבי אליעזר, אב"ד דובנא. את שמות ספריו הידועים קרא על שם הוריו: "נודע ביהודה" על שם אביו יהודה, ו"ציון לנפש חיה" (צל"ח) על שם אמו חיה.
בילדותו למד עם אביו, וכבר אז פלפל בתורה עם רבה של אפטא. בגיל עשרים (ה'תצ"ד, 1734) התמנה לאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שפעלו בעיר ברודי, שם כיהן במשך עשר שנים. בשנת ה'תק"ה (1745) קיבל מינוי כרב ואב"ד של יאמפול. הוא יסד שם ישיבה שמשכה תלמידים רבים והחל להתפרסם כפוסק הלכה. הוא התקין תקנות קהילתיות בענייני הקהילה וסידור החברה קדישא, המתועדות בפנקס הקהילה שכתב בעצמו.
בשנת ה'תקט"ו (1755) קיבל את משרת הרבנות בקהילת פראג, תפקיד בו כיהן עד מותו. עוד לפני בואו לפראג, התפרסם כפוסק בעל שיעור קומה והחל לכתוב תשובות בהלכה. כרבה של פראג, התקין תקנות וייסד ישיבה בה מסר ארבעה שיעורים מדי יום. כידוע לא היה הנודע ביהודה ירא מפני איש – וכתבו בספרים על הספוק - "וישתחו אברהם לפני עם הארץ"
בדרך צחות מפרשים שאברהם השתחוה לפני עם הארץ כשהיה צריך לו. על ר' יחזקאל לנדא ז"ל בעל "הנודע ביהודה" מספרים שפעם אחת הלך עם אחד מנכבדי העיר לקבץ נדבות לאיזה צורך חשוב. כשהגיע לביתו של עשיר ידוע אמר לו מלווהו לפי דעתו לא כדאי שכת"ר יבזה את עצמו ללכת לאדם שהוא קמצן גס ובור. ענה לו הרב: האדם הריהו בחיר היצירה ואעפ"כ כשהוא צריך לחלוב את הבהמה הוא כורע ברך לפניה.
בשנת ה'תקל"ב (1772) פרצה שרפה ששרפה את ביתו ואת כתביו. בעקבות זאת החל לפרסם את חידושיו ופסקי ההלכה שלו בספרים "ציון לנפש חיה" ו"נודע ביהודה".
בשיטתו ההלכתית לא היסס להביע את דעתו והעמיד הקלות הלכתיות מסוימות. הוא היה בצד המכשירים בפרשת הגט מקליווא. הוא התנגד נחרצות לרוחות החדשות שהחלו לנשוב בעולם היהודי - תנועת החסידות ותנועת ההשכלה. התנגדותו לחסידות כללה התנגדות למנהג אמירת "לשם ייחוד".
"משום כבודו"
י"ז באייר. המוני החסידים שבבית המדרש הגדול של 'בעלזא' בגליציה ניגשים לעבודת הספירה. אף אחד מהם לא מבין הכיצד ומדוע השמיטו את אמירת ה"לשם יחוד" שנוהגים לומר אותו מדי לילה בלילה.
הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל מרגיע את השואלים ואומר שכנראה התגלגל העניין כך "משום כבודו של הנודע ביהודה". כנודע, יצא הנודע ביהודה חוצץ נגד מנהג אמירת 'לשם יחוד' (מהדו"ק יו"ד סי' צ"ג ועוד) נושא שהתפתח לפולמוס סוער וגרר חיבורים שחוברו ותשובות הלכתיות שנכתבו.
הנודע ביהודה הסתלק בי"ז אייר תקנ"ג. סבר רבי אהרן מבעלזא שמשום כבודו גלגלו משמיא שישמיטו את ה'לשם יחוד' ביום היארצייט שלו. (מוסף שבת יתד נאמן)
רבי יחזקאל לנדא נפטר כאמור - בי"ז באייר ה'תקנ"ג, ומנוחתו כבוד בבית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב.
0 תגובות