
הקהילה היהודית בבריטניה התכנסה בשבוע שעבר לקראת מצעד וטקס הזיכרון השנתי של AJEX – ההתאחדות הצבאית היהודית.
אירוע זה, הנערך ב"סנוטאף" (מצבת הזיכרון הלאומית) בווייטהול שבלונדון, נועד לכבד ולהעלות על נס את שירותם ומסירותם של אנשי ונשות צבא יהודים "שנלחמו ושירתו למען החופש מאז מלחמת העולם הראשונה".
לדברי מנכ"לית AJEX, פיאונה פאלמר, המצעד הוא אחד הרגעים הציבוריים החשובים ביותר עבור הקהילה, ומזכיר לכולם את התרומה העצומה וההקרבה של יהודים בצבא הבריטי.
מרווין קרש, וטרן ביום הפלישה לנורמנדי, שחגג לאחרונה את יום הולדתו ה-100, הוא אחד הווטרנים היהודים האחרונים שנותרו בחיים מדור הפלישה.
קרש קרא לקהילה להשתתף בצעדה. הוא הדגיש כי "כל יהודי שיכול להיות בווייטהול, צריך להיות בווייטהול". לטענתו, "ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב שבריון לעולם לא יתקוף מישהו שהוא תופס כחזק. זה נכון לגבי מדינות, כמו שזה נכון לגבי יחידים".
קרש מאמין כי הצעידה בגאווה ובמספרים גדולים "מזכירה לאויבינו מי אנחנו... וכך נישאר בטוחים".
מרווין קרש, שהתגייס לצבא הבריטי בגיל 18 בשנת 1943, הפך לסמל של נחישות יהודית במלחמה.
קרש, שהיה טוראי לשעבר בגדוד הרכבים 17 של חיל החימוש המלכותי, ידע שרבים מאנשי השירות היהודים במלחמת העולם השנייה בחרו לציין בתגי הזיהוי שלהם כי דתם היא "כנסיית אנגליה" כדי להגן על עצמם מפני הנאצים במקרה של נפילה בשבי.

אך קרש, לעומת זאת, התעקש בגאווה שעל תגיו ייכתב "יהודי". הוא היה נחוש לא להסתיר את זהותו למרות הסיכון, מתוך "דחף נוסף או כנות נוספת, אם תרצו, נחישות". הוא ידע כבר ב-1942 על "מה שקורה במחנות ההרג".
שלושה ימים לאחר הפלישה לנורמנדי ביוני 1944, קרש נחת עם חבריו לגדוד בחוף גולד, סקטור ג'יג. בעיצומו של הכאוס והפחד, הספר הקטן שהביא לו נחמה היה ספר תהילים כיס שקיבל לפני הפלישה.
נחישותו של קרש לא הייתה רק ביטחונית אלא גם דתית: הוא כמעט ונשלח לכלא מכיוון שסירב לאכול בשר לא כשר הוא שיחזר כיצד בילה שעה בהסבר מפורט למפקדו על הלכות כשרות, ובסופו של דבר הצליח לשכנע אותו ב"להט שלי להיות חלק מהלחימה".
פחות משנה לאחר D-Day, קרש היה בין הכוחות הבריטיים ששחררו את מחנה הריכוז ברגן-בלזן. עמדתו הבלתי מתפשרת על זהותו קיבלה משמעות עמוקה עוד יותר לאחר המלחמה. הוא פגש חיילים גרמנים שנשבו, ואמר להם באנגלית ובגרמנית: "אני יהודי".
קרש קורא לכל יהודי במצעד הזיכרון: "מורשת השירות היהודי תמשיך לתת השראה לדורות הבאים".







0 תגובות