רעיון פתרון שתי המדינות מעולם לא נראה חסר תוחלת כפי שהוא מאז ה-7 באוקטובר 2023. אך אולי דווקא כעת נפתח פתח לגישה חדשה בדרך להשגת שלום.
מכתב יוצא דופן בתוכנו שנוסח על ידי שיחים של מספר חמולות בחברון, מעלה רעיון של הקמת אמירות, מעין מיני מדינה פלסטינית עצמאית שתכיר בישראל באופן לגיטימי.
"אנחנו רוצים שיתוף פעולה עם ישראל," אומר השייח' ודיע ג'עברי, המכונה גם אבו סנד, מתוך אוהל האירוח שלו בחברון. "אנחנו רוצים דו-קיום."
השייח', מנהיג השבט המשפיע ביותר בעיר, השמיע דברים דומים בעבר, כמו גם אביו. אך הפעם, לדבריו, הדברים שונים. ג'עברי וארבעה שייח'ים בולטים נוספים מחברון חתמו על מכתב שבו הם מתחייבים לשלום ולהכרה מלאה בישראל כמדינת העם היהודי. תוכניתם היא לנתק את חברון מהרשות הפלסטינית, להקים אמירות עצמאית ולהצטרף להסכמי אברהם.
המכתב מופנה לשר הכלכלה של ישראל, ניר ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, שנפגש עם השייח' ג'עברי ועמיתיו למעלה מעשר פעמים מאז פברואר. הם מבקשים ממנו להעביר את המכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו וממתינים לתשובתו.
"אמירות חברון תכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי," נכתב במכתב, "ומדינת ישראל תכיר באמירות חברון כנציגת התושבים הערבים במחוז חברון." קבלת ישראל כמדינה יהודית חורגת מעבר למה שהרשות הפלסטינית הסכימה לו אי פעם, ומבטלת עשרות שנים של דחייה.
המכתב מבקש לקבוע לוח זמנים למו"מ לצורך הצטרפות להסכמי אברהם ולהגיע ל"הסדר הוגן וראוי שיחליף את הסכמי אוסלו, שלא הביאו אלא נזק, מוות, אסון כלכלי והרס." הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לאש"ף בשנות ה-90, "הביאו עלינו את הרשות הפלסטינית המושחתת, במקום להכיר בהנהגה המקומית המסורתית והאותנטית". מדובר באותן חמולות, משפחות גדולות שעדיין מעצבות את החברה הפלסטינית.
השייח'ים מציעים שישראל תקלוט אלף עובדים מחברון לתקופת ניסיון, ובהמשך עוד חמשת אלפים. השייח' ג'עברי ושייח' בכיר נוסף מציינים כי ברקת הבטיח שהמספר יגדל ל-50 אלף עובדים ומעלה. עבודה בישראל היא מקור פרנסה חשוב לתושבים הפלסטינים, שלא חוו כמעט פיתוח תחת שלטון הרשות הפלסטינית, אך מרבית ההיתרים הושעו לאחר ה-7 באוקטובר. במכתב מתחייבים השייח'ים ל"אפס סובלנות לטרור מצד העובדים, בניגוד למצב הנוכחי שבו הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים".
ברקת אומר שהתהליך המדיני הישן נכשל, ולכן "יש צורך בחשיבה חדשה". לדבריו, הוא פועל בידיעת ממשלת ישראל לבחינת האפשרויות עם השייח'ים. גורם בכיר בישראל מציין כי נתניהו תומך אך נוהג בזהירות, וממתין לראות כיצד המהלך יתפתח. כעת, מששייח' ג'עברי מושיט את ידו לשלום בפומבי, ייתכן שהיוזמה תקבל תנופה מחודשת.
השייח'ים מצפים לצבור תמיכה ציבורית בישראל. "אף אחד בישראל לא מאמין ברשות הפלסטינית, וגם לא תמצא הרבה פלסטינים שכן," אומר ברקת. "השייח' ג'עברי רוצה שלום עם ישראל ולהצטרף להסכמי אברהם, בגיבוי עמיתיו. מי בישראל יאמר לזה לא?"
ג'עברי, בן 48, מרבה להזכיר את אבותיו המכובדים, אך מונע בעיקר מחזונו לעתיד. "לא תהיה מדינה פלסטינית – אפילו לא בעוד אלף שנה," הוא אומר. "אחרי ה-7 באוקטובר, ישראל לא תסכים לזה." שייח' חברוני בכיר נוסף שחתם על המכתב ונשבע אמונים לג'עברי מוסיף: "לחשוב רק על הקמת מדינה פלסטינית יביא אותנו לאסון."
נצפו סרטונים של ג'עברי ושייח' נוסף חותמים על המכתב, ונבדקו מסמכים נוספים המפרטים את התוכנית עם ברקת, הכוללת הקמת אזור כלכלי משותף בשטח של למעלה מ-1,000 דונם סמוך לגדר הביטחון בין חברון לישראל. לפי התוכנית, האזור יעסיק עשרות אלפי עובדים.
מסמך בעברית מפרט את שמות השייח'ים מהאזור שהצטרפו ליוזמת האמירות. המעגל הראשון כולל שמונה שייח'ים בכירים, המובילים כ-204 אלף תושבים מקומיים. במעגל השני נכללים עוד 13 שייח'ים, המובילים כ-350 אלף איש. יחד, מדובר ברוב מבין למעלה מ-700 אלף תושבי האזור. כל השייח'ים במעגלים אלו נשבעו אמונים לשייח' ג'עברי בעניין זה, לדברי גורם ישראלי המקורב אליו. חלק מבני החמולות הללו משרתים ברשות הפלסטינית. השייח'ים צופים שהם יצעדו עם משפחתם.
"אני מתכנן לנתק את הרשות הפלסטינית," אומר ג'עברי. "היא לא מייצגת את הפלסטינים." לדבריו, החמולות שלטו ביישוביהן מאות שנים. ואז "מדינת ישראל החליטה בשבילנו. היא הביאה את אש"ף ואמרה לפלסטינים: קחו את זה."
"יש פתגם ערבי," אומר ג'עברי: "רק עגלי הכפר חורשים את אדמתו. כלומר, מי שחי עשרות שנים מחוץ למקום – מה הוא כבר יודע על מיקום המעיינות של חברון? הדבר היחיד שאתם" – אש"ף – "יודעים על חברון הוא לגבות מיסים."
ארבעה שייח'ים נוספים מחברון, שהתראיינו בנפרד בזום, הביעו עמדות נחרצות אף יותר. "אש"ף קרא לעצמו תנועת שחרור. אבל כשהם קיבלו שליטה, הם רק גונבים את כספי העם," אומר אחד מהם. "אין להם זכות לייצג אותנו – לא הם ולא חמאס, רק אנחנו בעצמנו."
"אנחנו רוצים שהעולם ישמע את הכאב שלנו," מוסיף שייח' אחר. "הרשות גונבת הכול. אפילו את המים שלנו הם גונבים. אין לנו מים לשתייה." לדבריהם, הם מצליחים להתקיים רק בזכות צינור מים שקישר בין קריית ארבע למרכז חברון, שאותו הקים ראש המועצה ביוזמת ברקת. לדבריהם, יחסיהם עם המתנחלים טובים, ורבים מהפלסטינים נהגו להשתכר יפה בעבודות בהתנחלויות.
המיזם צפוי למצוא אוזן קשבת בקרב המתנחלים, שכן הוא חורג ממסגרת הסכמי אוסלו לחלוקה טריטוריאלית. בעוד ששייח'י חברון יקבלו שליטה על שטחים, גם המתנחלים ירוויחו, מתוך אדמות C הפתוחות.
המכתב מתייחס גם לשיחות מפתיעות במיוחד שנערכו עם יוסי דגן, יו"ר מועצת שומרון. דגן תומך ביוזמה ופועל לקידומה, ומאמין שנושאי הקרקע יוסדרו בין מאמינים השואפים לשלום. לדבריו, הכיר את השייח' לפני 13 שנה: "אביו היה מנהיג אמיץ ששם את עמו בראש, והבן דומה לו." השייח'ים נפגשו גם עם ישראל גנץ, יו"ר מועצת בנימין, ששיתף פעולה עם ברקת בנוגע למפות האפשריות.
ברקת אומר שאנשים בעולם שואלים את ישראל: "אתם נגד פתרון שתי המדינות, ונגד פתרון המדינה האחת, אז בעד מה אתם בעצם?" לדבריו, התשובה שנמצאה לפני כחמש שנים היא פתרון האמירויות. הרעיון שייך לד"ר מרדכי קידר, חוקר התרבות הערבית המפורסם מאוניברסיטת בר-אילן. הוא היה זה שהכיר בין ג'עברי לברקת וראה כיצד נרקמת השותפות ביניהם.
"ראית את המכתב?" קורא קידר בהתלהבות. זה סימן שזה קורה באמת. במשך שני עשורים הוא מנסה לקדם את רעיון האמירויות הפלסטיניות – ערים מרכזיות בגדה שינוהלו על ידי משפחותיהם המובילות. את אביו של ג'עברי, השייח' אבו ח'דר, פגש לפני 11 שנה. "כדי לזכות באמון, אתה צריך לשבת עם אדם," הוא אומר. "כלומר לדבר איתו בשפת אמו – בערבית."
"גופים כמו אש"ף וחמאס מנסים לבסס את הלגיטימציה שלהם על שנאה ליהודים ולישראל. אבל החמולות הן לגיטימיות מעצם מהותן," אומר קידר. "הן אינן צריכות אויב חיצוני כדי להפחיד את כולם ולשלוט בהם כמו שליטים בלתי לגיטימיים."
הרשות הפלסטינית "לא יכולה להגן עלינו, היא אפילו לא יכולה להגן על עצמה," אומר ג'עברי. שייח'ים נוספים מזהירים שהרשות עשויה לאפשר פיגוע נוסח ה-7 באוקטובר נגד ישראל, שבתגובה עלול להפוך את הגדה לעזה – תרחיש שהם חוששים ממנו מאוד. אך שייח' בכיר מחברון אומר: "אם נזכה לברכת הנשיא המכובד טראמפ ולתמיכת ארה"ב ביוזמה הזו – חברון יכולה להיות כמו המפרץ, כמו דובאי."
אך האם התוכנית תצא לפועל? חמישת השייח'ים הראשונים היו מוכנים להתחיל מיד אחרי הרמדאן, לאחר שחתמו על המכתב ב-24 במרץ, מספר ברקת. הם מלינים על כך שביקש מהם להמתין חודשים, כי ישראל הייתה עסוקה – תחילה בעזה, אחר כך באיראן. ברקת מזכיר לגורמים בישראל שהשייח'ים מסכנים את חייהם ופועלים לפי לוח זמנים משלהם. כעת, לדבריו, ישראל חייבת להגן עליהם: "הרשות היא הבעיה, והם הפתרון."
מאז מרץ הצטרפו עוד שייח'ים רבים ליוזמה, והמנהיגים בטוחים שיש להם רוב ברור על פני הרשות הפלסטינית. "העם איתנו," אומר אחד מהם. "אף אחד לא מכבד את הרשות, אף אחד לא רוצה אותה."
0 תגובות