בדף היומי במסכת עבודה זרה דף מ', הגמרא עוסקת בדין יין תפוחים של גויים, האם הוא אסור בשתייה כסתם יינם או שמא לא, ובדרך אגב הגמרא מספרת:
תנו רבנן פעם אחת חש רבי במעיו, אמר: כלום יש איש שיודע, האם יין תפוחים של גוים (שמועילה שתייתו לכאב מעיים) אסור או מותר? אמר לפניו ר' ישמעאל בן ר' יוסי: פעם אחת חש אבא (ר' יוסי) במעיו, והביאו לו יין תפוחים של גוים של (בן) שבעים שנה, ושתה ונתרפא; אמר לו רבי: כל כך היה בידך כלומר, פתרון כזה היה בידך, ואתה מצערני שלא גילית לי דבר זה עד עכשיו!
מיד בדקו (חיפשו) ומצאו גוי אחד שהיה לו שלש מאות גרבי (כדי) יין של תפוחים של שבעים שנה, ושתה מהם ונתרפא, אמר: ברוך המקום (הקב"ה) שמסר עולמו לשומרים, שגוי זה שמר יינו זמן רב כל כך, עד שהועיל לרפואתו של רבי.
כתב בספר סדר יעקב לבאר: נראה הכוונה כמו שאחד שומר חפץ לחבירו ולבסוף מחזירו, הרי ברור שתכלית של חפץ זה לבעליו אשר משתמש בו בסוף, ה"נ אע"ג דנראה לכאורה שתכליתו הוה לגוי זה, מ"מ הוא רק בגדר שומר, ועיקר תכליתו הוא לרבנו הקדוש, שכל הדברים לא נבראו אלא להצדיק וכעי"ז ראה בעין יעקב (למטה) ד"ה אמר הבונה וע"ש עוד.
ומצאתי בספר פי' התפילות לר"י בר יקר ח"ב עמוד ע' וז"ל ועל בנ"א שהיו קמצנים ושומרים את יינם ושכר שלהם כמה שנים, היו רגילים לברך ברוך שמסר עולמו לשומרים, לפי שלפעמים צריכים אלו הדברים לרפואה לחולים חכמים וחסידים, כמו שמצינו במס' ע"ז, ובא סגנון ברכה זו בל' שמירה, על שם יין המשומר בענביו, נמצא שגם הקב"ה שומר דברי עדונים לחכמים עכ"ל. וס"ל דמנהגם היו לברך ברכה זו, ולא רק רבי בירך כן.
0 תגובות