רחו של השר איתמר בן גביר מרחפת ברקע המכתב? בג"ץ פסק מוקדם יותר היום (רביעי) כי יש להגביר את צעדי האכיפה כנגד עריקים, המשטרה הבהירה, כי היא אינה מתכוונת לשתף פעולה עם איתור בחורי ישיבות עריקים.
כעת אנו חושפים ב'כיכר השבת' מסמך שהמשטרה הגישה בנוגע לפנייה של וועדת חוץ וביטחון על מדיניות אכיפה של המשטרה.
במכתב המתפרסם כאמור לראשונה, המשטרה מבהירה מעל לכל ספק: "פעילות יזומה לאיתור עריקים אינה משמימה משטרתית והנושא מצוי באחריות גורמי הצבא".
עוד נכתב במסמך הרשמי של המשטרה: "המשטרה אמנם מסייעת לרשויות ולגופי האכיפה במימוש אחריותם, אולם אופן הסיוע הויקפו מסורים להחלטת המשטרה, בין היתר בשים לב למשימותיה האחרות ולכוח האדם העומד לרשותה".
בסעיף 3 בתשובה לוועדה נכתב: "נבהיר, כי לא ניתנה הנחייה גורפת להימנע מסיוע לפעילות יזומה של הצבא, וכל בקשה נבחנת באופן פרטני לאור סדר הכוחות והמשימות של המשטרה באותה עת. גם בעת מפגש עם עריק או משתמט משירות צבאי, המשטרה אינה מתעלמת, אלא מוסרת לו זימון לסור ליחידת המשטרה הצבאית הרלוונטית".
"כידוע", נכתב עוד: "משטרת ישראל פועלת באופן אינטנסיבי ובמחסור גדול בכוח אדם, למימוש תחומי אחריותה על פי דין, בהם אירועי מחאות והפרות סדר רחבות היקף, בין היתר על רקע סוגיית הגיוס, כמו גם פעילות ביטחון שוטף, אכיפת אירועים פליליים ואכיפת תנועה. לאור האמור, אין מנוס מבחינת כל בקשה לסיוע משטרתי על רקע סוגיית כוח האדם העומד לרשות משטרת ישראל".
במכתב הוסבר עוד: "בעניין זה נבקש לעדכן, כי בימים האחרונים מתקיים שיח בין גורמי הצבא והמשטרה, ובכלל זה בין ר' אכ"א בצבא ור' אג"מ במשטרת ישראל, לצורך ליבון הסוגיה, בדגש על ההשלכות הרוחביות של פעילות האכיפה כנגד עריקים ומשתמטים וכוח האדם הנדרש למשטרת ישראל לצורך מתן סיוע לגורמי הצבא. למותר לציין, שכמו בשאר התחומים, פעילות האכיפה של משטרת ישראל מתבצעת משיקולים מקצועיים ובהתאם לדירקטיבה של מפכ"ל המשטרה".
מוקדם יותר דווח, כי בפסק דין בעתירות על אי אכיפת גיוס החרדים, קבעו שופטי הבג"ץ כי על המדינה לפעול בהקדם האפשרי לגיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים בני הציבור החרדי, אשר תכלול צעדי אכיפה משמעותיים במישור הפלילי, ולצחדם פעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי.
בצו שהוציא בג"ץ, נקבע כי על הממשלה לגבש את המדיניות בתוך 45 ימים.
על הפסק חתומים המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר והשופט עופר גרוסקופף.
"לפיכך", כותבים השופטים, "ניתן צו מוחלט (על-ידי המשנה לנשיא, על דעת חברי ההרכב כולם), הקובע כי על הממשלה לגבש, בתוך 45 ימים, מדיניות אפקטיבית שתכלול צעדי אכיפה משלימים, בדגש על המישור הכלכלי-אזרחי.
"בתוך כך הובהר, כי הצעדים שייבחרו נדרשים להיות כאלה שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי יהיו אפקטיביים כמכלול, ויביאו לשינוי ממשי; כי נדרש יהיה לייחס בהקשר זה משקל רב לעמדות גורמי המקצוע הרלבנטיים (ובכלל זאת, לא ניתן יהיה להתעלם ולהימנע מלשקול צעדים שגורמי המקצוע סבורים כי יהיו בעלי אפקטיביות גבוהה); וכי ככל שהמדיניות שתיקבע תאפשר יצירת ערוצי מימון עוקפים, לא ניתן יהיה לראותה כאפקטיבית, וממילא, כממלאת אחר התנאים הנדרשים.
"עוד הודגש, כי ככלל, אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר, או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס, למשל כאלה המוענקות לתלמיד ישיבה בתור שכזה, כאשר הימצאותו בישיבה משמיעה השתמטות מחובת הגיוס".
השופטים הוסיפו וכתבו כי "באשר למישור האכיפה הפלילית, קבע בית המשפט כי במישור המעשי, התנהלות רשויות המדינה אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לגבי בני הציבור החרדי. נקבע, כי התנערות זו מאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה; חותרת תחת חובת הגיוס; מרוקנת את הוראות חוק שירות בטחון מתוכנן, ואף עולה כדי אכיפה סלקטיבית. על כן, ניתן צו מוחלט, המחייב את משיבי המדינה לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית, לשם נקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי מי שהוכרזו כמשתמטים מקרב בני הציבור החרדי. עוד נקבע, כי אמת מידה רלבנטית לכך, היא שנדרש להגיע בהקדם האפשרי למצב שוויוני, כך ששיעור המשתמטים בני הציבור החרדי שננקט לגביהם הליך פלילי, לא יהיה נמוך מזה של בני ציבורים אחרים.
"בכל הנוגע לצעדי האכיפה המשלימים, קבע בית המשפט כי בהתאם למצב החוקי הנוכחי, הממשלה אינה רשאית למשוך ידיה מהפעלת הסמכויות הנתונות לה, בהתאם לשיקול דעתה, ולהיפטר מחובתה למימוש והגשמה של הוראות חוק שירות בטחון בכלל, ושל חובת הגיוס בפרט. זאת, תוך שהודגש כי אין בהבטחות לחקיקה עתידית, כדי לפטור את הממשלה מפעולות אשר מצויות בסמכותה ומתחייבות תחת המצב החוקי הקיים".
השופטים ציינו בפתח הדברים כי "בפתח הדברים, עמד בית המשפט על 4 נקודות המוצא לדיון: ראשית, הוראות חוק שירות בטחון, ובכלל זאת חובת הגיוס, חלות באופן כללי ושוויוני, גם על בני הציבור החרדי; שנית, אי-השוויון הזועק שמלווה את סוגיית גיוסם של בני הציבור החרדי לאורך השנים, החמיר מאוד מאז פרוץ המלחמה בשבעה לאוקטובר 2023; שלישית, גיוס החרדים בעת הנוכחית הוא צורך ביטחוני ממשי (זאת בין היתר, על רקע העובדה כי לשיטת גורמי המקצוע בצה"ל נדרשים כ-12,000 חיילים למילוי השורות, כאשר למעלה ממחצית מהם נדרשים לתפקידי לחימה); ורביעית, החובה להביא להחלה שוויונית של חובת הגיוס איננה משימה צבאית בלבד, אלא משימה לאומית בעלת חשיבות עליונה, כך שכל רשויות השלטון הרלבנטיות נדרשות לעסוק בסוגיה, בגדרי הסמכויות המוקנות להן, ולהירתם למאמץ להביא לשינוי המציאות הקיימת".
0 תגובות